ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
נוח
קוד: נוח בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו חניה ושביתה ממעשה ומרגוע, ועמו "ניחוח".
[שבי"ל]
פועל:
הונח (הפעל)
מופשט:
הנָחָה (מופשט)
= מענין "הניח".
פועל:
הניח (הפעיל)
מופשט:
מנוֹחַ (מופשט)
מופשט:
מנוחה (מופשט)
= מרגוע.
פועל:
נַח (פעל)
מופשט:
נַחַת1 (רגש)
מופשט:
ניחוח (מופשט)
= בלשון ימינו ריח מעודן; בלשון המקרא בא אצל קרבן, בצירוף "ריח ניחוח", וענינו נחת רוח לפני הקב"ה, שאמר ונעשה רצונו
צילום:
מאמר:
כעס בחיק כסילים ינוח
/ אראל
תוכן1:
בלב נבון תנוח חכמה
/ אראל
תוכן1:
ורגז ושחק ואין נחת
/ אראל -> סגלות משלי
תוכן1:
מנוחה - רק במוות
/ אראל, יעל
תוכן1:
מנוחה מהאויבים - תנאי למלחמת עמלק
/ אראל
ביטוי מופשט:
נחת זרועו
ביטוי מופשט:
ריח ניחוח
= נחת רוח לפני הקב"ה, שאמר ונעשה רצונו.
ריח ניחוח לה'
תגובה על: נוח
/ Yacov Damary
[׳ ׳›׳×׳‘ ׳‘-17:52:50 02.09.2019]
תוספות ותגובות