קוד: ביאור:אסתר ט13 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
אך המלחמה לא נסתיימה לגמרי:
אֶסְתֵּר ט13: "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר: אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִנָּתֵן גַּם מָחָר לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן לַעֲשׂוֹת כְּדָת הַיּוֹם, וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן יִתְלוּ עַל הָעֵץ
"
כתוצאה מבקשה זו, המלחמה בשושן נמשכה גם ב-14 בחודש אדר, ורק ב-15 באדר חגגו את המנוחה (ולכן עד היום חוגגים את פורים, בערים המוקפות חומה מימי יהושע בן-נון, ב-15 באדר).
מדוע ביקשה אסתר יום נוסף? ומדוע דווקא בשושן? ומדוע חג פורים נחגג ב-15 באדר דווקא בערים המוקפות חומה מימי יהושע בן-נון - למה לא רק בשושן או רק בערים המוקפות חומה מימי המגילה?
חיזוק לדעה זו ניתן למצוא בדברי אסתר "ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות
כדת היום
" - כמו שהיום (13 באדר) ניתנה רשות להתגונן בלבד, כך מחר (14 באדר) ניתנה רשות להתגונן בלבד.
לפי זה, שני החגים הם למעשה חג אחד שמציין את ההצלה והמנוחה מהמלחמה; היה ראוי לחגוג את פורים ב-15 באדר רק בשושן הבירה, אך מכיוון שרוב היהודים לא נמצאים בשושן, החג השני היה עלול להישכח; היה אפשר לחגוג ב-15 באדר רק בערים המוקפות חומה, אך מכיוון שרוב הערים בארץ ישראל היו אז חרבות, היה הדבר גורם לפגיעה בכבודה של ארץ ישראל
(ע"פ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה; חידושי רמב"ן על מגילה ב.); לפיכך קבעו שיש לחגוג ב-15 באדר בכל הערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון.
אולם, כדי להשיג אפקט של הרתעה אין צורך במלחמה כוללת - אפשר להסתפק במלחמה סמלית, ובלבד שתתפרסם בכל הממלכה; לפיכך ביקשה אסתר להמשיך את המלחמה, מעבר לחובת ההגנה, רק בשושן - עיר הבירה.
לפי זה, שני ימי הפורים הם למעשה שני חגים שונים - החג הראשון (ב-14 באדר) מסמל את סיומה של מלחמה שנכפתה עלינו ע"י הגויים, והחג השני (ב-15 באדר) מסמל את סיומה של מלחמה שבה אנחנו היינו היוזמים. החג השני נחגג דווקא בערים המוקפות חומה מימי יהושע, כי אלו הערים המסמלות יותר מכל את היוזמה הצבאית הישראלית - אלו הערים שכבש יהושע בן-נון במלחמה יזומה, מלחמת כיבוש הארץ.
ומעניין, שיש בתנ"ך שתי רשימות שנהוג לכתוב בצורה של שני טורים עם רווח גדול ביניהם - "אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה" - ואלו הן רשימת 31 הערים שהיכה יהושע בן נון (יהושע יב), ורשימת עשרת בני המן (אסתר ט 7-9)!
וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח"
המן היה
אגגי, מזרע עמלק; וייתכן שגם תומכיו בעיר שושן היו עמלקים. בני ישראל סיימו את מלחמת ההגנה ב-13 באדר, ונחו ב-14 באדר:
אסתר ט17: "...
וְנוֹחַ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה
"; אסתר רצתה לנצל את המנוחה כדי לקיים את מצוות מחיית עמלק, ולכן ביקשה יום נוסף
(ע"פ הרב משה פליקס).
לפי זה, שני ימי הפורים הם למעשה שני חגים שונים - החג הראשון (ב-14 באדר) מסמל את ההצלה מהשמדה ע"י התגוננות, והחג השני (ב-15 באדר) מסמל את מחיית עמלק שאינה תלויה בהגנה. החג השני נחגג דווקא בערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון, כי יהושע היה הראשון שנלחם בעמלק (שמות יז9: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים
וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק...
"); או כי יהושע הוא מבני רחל (משבט יוסף), כמו אסתר ומרדכי (משבט בנימין).
אם על המלך טוב". במצב זה, מסתבר שבני ישראל לא מחוייבים לקיים את מצוות מחיית עמלק, וקשה להניח שאסתר היתה מסכנת את חייהם לשם כך.
במציאות, משום מה, המצב שונה.
בספר "מקראי מועד", מאת הרב משה הררי, ישנה רשימה מפורטת של ערים בא"י ובחו"ל, ולכל אחת מהן כתוב מתי חוגגים בה את פורים. מתברר, שהעיר היחידה שבה חוגגים את פורים ב-15 באדר בברכה (כלומר, בלי שום ספק) היא ירושלים. זה מאד תמוה, כי ישנן ערים שלכאורה ברור שהיו מוקפות חומה בימות יהושע, כמו יריחו (יהושע ו), חברון (יהושע יד) ועוד הרבה. בספר הנ"ל מובאים דיונים הלכתיים לגבי כל אחת מהערים, ולגבי כל עיר יש "תירוץ" אחר מדוע לא קוראים את המגילה ב-15 באדר בברכה.
האם ייתכן שיש סיבה פנימית, נסתרת, למצב זה?
בשנה הראשונה, היה ה-15 באדר חגם של היהודים בשושן, שהיתה אז העיר החשובה ביותר עבור רוב היהודים בעולם; לפי זה, בימינו, ראוי לתת את הכבוד הזה לירושלים, שהיא העיר החשובה ביותר, ולחגוג את "שושן פורים" רק בה.