קוצים בלב

דקויות

נבון = היודע לחשוב ולהסיק מסקנות;   כסיל = השונא ללמוד.

בקרב כסילים תיוודע -

1. החכמה המעטה, שבקרבם של כסילים, כביכול תיוודע במהירות, כי הכסילים ימהרו לפרסם אותה. אולי הם פוחדים שישכחו, אולי הם רוצים לזכות בכבוד; כדברי חז"ל "איסתרא בלגינא - קיש קיש קריא" (ראו רש"י על הפסוק). אולם בלב נבון תנוח חכמה = בליבו של אדם נבון החכמה יכולה לנוח - הוא אינו חושש שישכח את מה שהוא יודע, כי הוא יכול תמיד לפתח הכל מחדש; הוא אינו לומד חכמה כדי לקבל כבוד ולכן אין לו צורך דחוף לפרסם את חכמתו.

2. או להיפך: החכמה שאין בקרבם של כסילים תיוודע - "ובקרב כסילים תודע - שפירושו תודע שאינה בקרבם, כי כל רואיהם יכירום במעשיהם כי כסילים הם ואין בהם תבונה" (רמב"ן על ויקרא כ יז).

3. ויש שפירשו, שהכוונה לא דווקא לכסילים, אלא גם לחכמים שיש להם רגשי נחיתות, למשל: "בלב נבון תנוח חכמה - זה תלמיד חכם בן תלמידי חכמים, ובקרב כסילים תודע - זה תלמיד חכם בן עמי הארץ. אמר עולא: היינו דאמרי אינשי 'אסתירא בלגינא - קיש קיש קריא'" (בבא מציעא פה:; מדרש משלי).

4. ויש מפרשים שהכוונה, שכאשר הנבון נמצא בין כסילים, הוא נודע גם בלי לדבר, כדברי קהלת ח1: "... חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו, וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא"; הוא לא צריך לדבר דברי חכמה כדי שיבדילו בינו לבין הכסילים; גם כשהחכמה נחה בליבו, חכמתו נודעת ומובחנת בקרב הכסילים (ר' יונה גירונדי).

הקבלות

המילה תיוודע מזכירה את מעשיו של גדעון בעיר סוכות, שופטים ח16: "וַיִּקַּח אֵת זִקְנֵי הָעִיר וְאֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים, וַיֹּדַע בָּהֶם אֶת אַנְשֵׁי סֻכּוֹת".

לפי חלק מהמפרשים, השורש "ידע" בספר שופטים מציין גם ייסורים כמו דקירות של קוצים, וייתכן שזו משמעותו גם בפסוק שלנו: בקרבם של הכסילים, החכמה היא "על קוצים", הכסילים מרגישים שהם חייבים להודיע ולהוציא החוצה את מעט החכמה שיש להם, ולא יכולים להתאפק.

ישנם פסוקים נוספים המקשרים בין לב (מקום המחשבות) לבין נבון; ראו חכמים, נבונים ואיברי גופם.

בפסוקנו נאמר שבליבו של הנבון יש חכמה, אבל ההיפך לא נאמר - לא נאמר שבליבו של החכם יש תבונה; מכאן אפשר להסיק שהתבונה היא כישרון מתקדם יותר; ראו התבונה מכילה את החכמה.

בפסוקנו מדובר על קרבם של הכסילים; ישנם פסוקים נוספים המדברים על ליבם של הכסילים - ראו הכסיל שכח את הלב בבית.