קוד: אול= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
אויל הוא אדם שטחי - האומר ועושה את הדבר
הראשון שבא לו לראש, בלי להתעמק ובלי לחשוב (בערבית
אַוַל = ראשון).
מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו, וּמוּסַר אֱוִלִים - אִוֶּלֶת" (פירוט).
אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ, וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ" (פירוט).
הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם, כְּשׁוֹר אֶל טָבַח יָבוֹא, וּכְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל" (פירוט).
יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר, אֱוִילִים בָּזוּ" (פירוט).
דֶּרֶךְ אֱוִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו, וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם" (פירוט).
אֱוִיל יִנְאַץ מוּסַר אָבִיו, וְשֹׁמֵר תּוֹכַחַת יַעְרִם" (פירוט); ראו גם אוילים ותוכחות.
חֲכַם לֵב יִקַּח מצות, וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט" (פירוט).
קֹרֵץ עַיִן יִתֵּן עַצָּבֶת, וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט" - הפסוק מדבר על גרימת צער לזולת (עצבת): האויל אמנם לא פוגע בזולת במעשה, אך הוא לא חושב לעומק ולא מבין שגם קריצה, דיבור ועקימת שפתיים עלולים לגרום צער (פירוט).
מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע - אִוֶּלֶת הִיא לוֹ וּכְלִמָּה" (פירוט)
בְּפִי אֱוִיל חֹטֶר גַּאֲוָה, וְשִׂפְתֵי חֲכָמִים תִּשְׁמוּרֵם" (פירוט).
חֲכָמִים יִצְפְּנוּ דָעַת, וּפִי אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָה" (פירוט; ראו גם אוילים ודיבורים).
רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת, בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ" (פירוט).
עוֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל רוּחַ, וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם לֵב" (פירוט), משלי יד1: "
חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ, וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ" (פירוט).
וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי 'עוֹד קַח לְךָ כְּלִי רֹעֶה אֱוִלִי. כי הנה, אנכי מקים רֹעֶה בארץ, הנכחדות לא יפקד, הנער לא יבקש, והנשברת לא ירפא, הנצבה לא יכלכל, ובשר הבריאה יאכל, ופרסיהן יפרק'"
שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים, וֶאֱוִילִים בַּחֲסַר לֵב יָמוּתוּ" (פירוט).
אֱוִיל בַּיּוֹם יִוָּדַע כַּעְסוֹ, וְכֹסֶה קָלוֹן עָרוּם" (פירוט).
כָּבוֹד לָאִישׁ שֶׁבֶת מֵרִיב, וְכָל אֱוִיל יִתְגַּלָּע" (פירוט).
כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל, וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם" (פירוט).
כִּי לֶאֱוִיל יַהֲרָג כָּעַשׂ, וּפֹתֶה תָּמִית קִנְאָה. אני רָאִיתִי אֱוִיל מַשְׁרִישׁ וָאֶקּוֹב נָוֵהוּ פִתְאֹם" (ראו גם אוילים, כעסים ומריבות).
אֱוִלִים יָלִיץ אָשָׁם, וּבֵין יְשָׁרִים רָצוֹן" (פירוט)
גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב, אֹטֵם שְׂפָתָיו נָבוֹן" - כשאדם שטחי שותק, השטחיות שלו נסתרת ואנשים חושבים שהוא חכם. התדמית החיצונית הזאת עשויה לעורר בו את האמונה שהוא אכן מסוגל ללמוד, ואולי כתוצאה מכך יתחיל ללמוד ויהיה חכם באמת (פירוט).
אֶרֶךְ אַפַּיִם רַב תְּבוּנָה, וּקְצַר רוּחַ מֵרִים אִוֶּלֶת" (פירוט).
קְצַר אַפַּיִם יַעֲשֶׂה אִוֶּלֶת, וְאִישׁ מְזִמּוֹת יִשָּׂנֵא" (פירוט).
אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב נָעַר, שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ" - כל עוד האדם הוא נער צעיר, אפשר להרחיק ממנו את השטחיות על-ידי שבט של כפיה. אולם כאשר הוא מבוגר כבר אין בכך תועלת (משלי כז22): "
אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּעֱלִי, לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ" (פירוט).
אִישׁ חָכָם נִשְׁפָּט אֶת אִישׁ אֱוִיל, וְרָגַז וְשָׂחַק וְאֵין נָחַת" - כשאדם חכם מתווכח עם אויל, הוא משנה את טון הדיבור באופן מהיר, כדי למשוך את תשומת ליבו, שלא ישתעמם (פירוט).
וְהָיָה שָׁם מַסְלוּל וָדֶרֶךְ וְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ; לֹא יַעַבְרֶנּוּ טָמֵא וְהוּא לָמוֹ הֹלֵךְ דֶּרֶךְ וֶאֱוִילִים לֹא יִתְעוּ" - הדרך שיסלול ה' באחרית הימים תהיה קלה, ברורה וללא התפצלויות מבלבלות, כך שאפילו האוילים - ההולכים בלי לחשוב ובלי לבדוק - לא יוכלו לתעות.
וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה 'בִּי אֲדֹנִי! אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ'" - חטאם של אהרן ומרים נבע משטחיות - הם לא התעמקו מספיק בערכו של משה, ולכן אמרו עליו דברים רעים.
אַךְ אֱוִלִים שָׂרֵי צֹעַן חַכְמֵי יֹעֲצֵי פַּרְעֹה עֵצָה נִבְעָרָה; אֵיךְ תֹּאמְרוּ אֶל פַרְעֹה בֶּן חֲכָמִים אֲנִי בֶּן מַלְכֵי קֶדֶם... נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן, נִשְּׁאוּ שָׂרֵי נֹף; הִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם פִּנַּת שְׁבָטֶיהָ"
כִּי אֱוִיל עַמִּי, אוֹתִי לֹא יָדָעוּ; בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה, וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה; חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע, וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ", ירמיהו ה4: "
וַאֲנִי אָמַרְתִּי אַךְ דַּלִּים הֵם נואל ו כִּי לֹא יָדְעוּ דֶּרֶךְ ה' מִשְׁפַּט אֱלֹהֵיהֶם"
הִבְאִישׁוּ נָמַקּוּ חַבּוּרֹתָי מִפְּנֵי אִוַּלְתִּי"
אלהים! אַתָּה יָדַעְתָּ לְאִוַּלְתִּי, וְאַשְׁמוֹתַי מִמְּךָ לֹא נִכְחָדוּ".
בָּאוּ יְמֵי הַפְּקֻדָּה בָּאוּ יְמֵי הַשִׁלֻּם יֵדְעוּ יִשְׂרָאֵל; אֱוִיל הַנָּבִיא מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ עַל רֹב עונך וְרַבָּה מַשְׂטֵמָה"
נָחֲלוּ פְתָאיִם אִוֶּלֶת, וַעֲרוּמִים יַכְתִּרוּ דָעַת" (פירוט)
אִוֶּלֶת שִׂמְחָה לַחֲסַר לֵב, וְאִישׁ תְּבוּנָה יְיַשֶּׁר לָכֶת" (פירוט)
זִמַּת אִוֶּלֶת חַטָּאת, וְתוֹעֲבַת לְאָדָם לֵץ"
1. יש מפרשים אויל = רשע (ע"פ מצודות על משלי א7), פירוש המזכיר את התרגום האנגלי למילה רשע. פירוש זה אינו מתאים לחלק מהפסוקים, שבהם:
גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב; אֹטֵם שְׂפָתָיו נָבוֹן", (משלי י14): "
חֲכָמִים
יִצְפְּנוּ דָעַת; וּפִי אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָה".
מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע - אִוֶּלֶת הִיא לוֹ וּכְלִמָּה"
2. יש מפרשים אויל = שוטה, טיפש (ע"פ מצודות על זכריה יא15). פירוש זה אינו מתאים לחלק מהפסוקים, שבהם:
אוִלים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם, ומעונתיהם יִתְעַנּוּ" ואשמים (משלי יד9): "
אוִלים יָלִיץ אָשָׁם, וּבֵין יְשָׁרִים רָצוֹן"
3. יש מי שפירש אויל = ספקן, מהמילה "אולי" (ע"פ מלבי"ם, למשל בפירושו על משלי כז 22 ועל משלי כט 9); פירוש זה אינו מתאים לפסוקים שבהם:
בְּפִי אֱוִיל חֹטֶר גַּאֲוָה; וְשִׂפְתֵי חֲכָמִים תִּשְׁמוּרֵם"
4. ופירושנו,
אויל = שטחי, מסתמך על פירוש
רלב"ג, שלפיו
אויל הוא אדם שפועל על-פי הדעה הראשונה שעולה במוחו ואינו
טורח לבדוק אותה, מהמילה הערבית "אַוַּל" = ראשון: "אויל יקרא מי שלא
ינהג בבקשת הדברים בסבותיהם
"
(רלב"ג על משלי י8), "האויל יסתפק במה שיראה לו מהענינים בתחלת המחשבה
"
(רלב"ג על משלי כז22). לענ"ד, פירוש זה הוא המתאים ביותר לכל הפסוקים: