אוילים ותוכחות

קוד: אוילים ותוכחות בתנ"ך

סוג: כלל_ספר

מאת: אראל

אל:

אחת המטרות העיקריות של ספר משלי היא, ללמד אותנו להתייחס ברצינות לביקורת - לתוכחות ולהטפות-מוסר (ראו איך לקבל ביקורת).

הביקורת גורמת לנו לבדוק את עצמנו ואת מעשינו בצורה מעמיקה יותר; מי שאינו מקבל ביקורת - נחשב  אויל = שטחי.

כבר בתחילת הספר (משלי א7): "יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר, אֱוִילִים בָּזוּ" - יראת ה' היא תנאי הכרחי ללימוד דעת, חכמה ומוסר; והאוילים מזלזלים בכל אלה - הם חושבים שאין צורך ביראת ה', בדעת, בחכמה, וגם ב מוסר (= ביקורת), כי המחשבה הראשונה שעולה בדעתם בוודאי נכונה (פירוט).

גם בהמשך נאמר (משלי ה22-23): "עַווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע וּבְחַבְלֵי חַטָּאֶתוֹ יִתָּמֵךְ. הוּא יָמוּת בְּאֵין מוּסָר; וּבְרֹב אִוַּלְתּוֹ יִשְׁגֶּה" - הנער שאינו מקבל ביקורת, ייכשל בעוונות יחד עם הרשע (את = עם), ובסופו של דבר ימות בגלל שלא קיבל מוסר ותוכחה, ושגה מדרכו בגלל איוולתו = גישתו השטחית לחיים.

משלי יב15: "דֶּרֶךְ אֱוִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו; וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם" - האויל בטוח שדרכו היא ישרה ואין לו צורך לקבל עצות מאף אחד; אך החכם יודע שהוא עלול לטעות, ולכן אינו סומך רק על עצמו, אלא שומע גם לעצתם של אחרים (פירוט).

משלי טו5: " אֱוִיל יִנְאַץ מוּסַר אָבִיו; וְשֹׁמֵר תּוֹכַחַת יַעְרִם" - הנער האויל מזלזל בדברי המוסר (= הביקורת) שמנסה אביו ללמד אותו; רק מי שישמע וישמור את דברי התוכחה שהוא לומד - יקבל ערמה ופקחות (פירוט).

משלי כז22: "אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּעֱלִי - לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ" - כתישה היא משל לייסורים של חינוך; הפסוק מלמד שהכתישה אינה משפיעה על אדם אויל (פירוט).