נזקי הכעס במעשה

קוד: ביאור:משלי יד17 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי יד17: "קְצַר אַפַּיִם יַעֲשֶׂה אִוֶּלֶת, וְאִישׁ מְזִמּוֹת יִשָּׂנֵא"

אדם עם "פתיל קצר ", שנשימות אפיו מתקצרות והוא מתעצבן במהירות, יעשה שטות ואיוולת כי יפעל בחוסר שיקול-דעת;   אולם -

איש קר-רוח, המתכנן מזימות נקם מחושבות ושקולות, הוא מסוכן ומזיק הרבה יותר, וראוי להיות שנוא.

דקויות

אף = ביטוי חיצוני של כעס, נקמה;

קצר אפיים = הנוקם במהירות, תוך זמן קצר;

איוולת = שטחיות;

קצר אפיים יעשה איוולת = אדם הממהר לנקום, לא יוכל לשקול כראוי את מעשיו, וסופו שינהג בשטחיות.

ואיש מזימות יישנא - כמה פירושים:

1. ברוב התנ"ך, מזימה היא תוכנית שמטרתה לפגוע בזולת. לפי זה, ואיש מזימות יִשָּׂנֵא = אדם הזומם לפגוע בזולת יהיה שנוא על כולם. ייתכן ששני חצאי הפסוק מתארים נזקים אפשריים של הכעס - מי שמוציא את כעסו מהר, יעשה מעשים שטחיים, ומי ששומר את כעסו בבטן, עלול לעשות מעשים גרועים יותר לאחר שזמם מזימות, וסופו שיהיה שנוא על כולם; ולכן הכי טוב לא לכעוס בכלל.

2. וייתכן ששני חצאי הפסוק מתארים את סופם של רגשות רעים מסוגים שונים - סופו של הכעס הוא מעשה רע, וסופה של המזימה היא שנאה: "והנה הודיענו, כי הכעס יגיע לפועל, והמחשבות הרעות יגיעו להודיע לבריות ולהכירם" (רבי יונה).

3. ישנם פסוקים בספר משלי שבהם מזימה היא תוכנית שמטרתה להתגונן מפני סכנות. לפי זה, ואיש מזימות ישנא = אדם החושב לעומק במטרה להתגונן מפני סכנות יהיה שנוא על הכעסן שנזכר בחצי הראשון של הפסוק, כי הכעסן ממהר, אין לו זמן לחשוב, מי שמנסה לשכנע אותו שיחשוב טיפה לפני שהוא נוקם רק מעצבן אותו עוד יותר. והמסר: התרחקו מכעסנים!