נחלו פתיים איוולת, וערומים יכתירו דעת

קוד: ביאור:משלי יד18 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי יד18: "נחלו פתיים איוולת, וערומים יכתירו דעת"

אנשים המתפתים בקלות, מקבלים השקפת-עולם שטחית ואוילית, "נתקעים" בה כמו בנחלת -אבות, ואינם מסוגלים להחליף אותה;  

אולם אנשים ערומים בוחנים כל  מידע שהם מקבלים מכל הכיוונים, כמו כתר המקיף את הראש; הם שולטים בעולם המידע כמו מלך שה כתר בראשו.

דקויות

נחלו = קיבלו נחלה, חלק בארץ;    פתיים = אנשים המשתכנעים בקלות;   איוולת  = שטחיות.

ערומים = אנשים שמכירים את דרכי ההטעיה ויודעים וגם להיזהר מהטעיות;  יכתירו דעת - כמה פירושים:

1. מלשון כִּתּוּר, הקפה מכל הכיוונים, כמו ב שופטים כ43: "כִּתְּרוּ אֶת בִּנְיָמִן, הִרְדִיפֻהוּ..." (שם בבניין פיעל, ואצלנו בבניין הפעיל). כלומר, הם בודקים כל מידע מכל כיוון אפשרי לפני שהם מקבלים אותו.

או מלשון כֶּתֶר, סמל למלכות, כלומר:

2. הם מכבדים את הדעת, מתפארים בה ושמים אותה בעדיפות ראשונה: "יעשוהו כתר לראשם" (רש"י, מצודות). 

3. או: הם זוכים לכתר של כבוד כתוצאה מהדעת: "יכתירו - יקנו כתר הדעת, ויעלו לגדולת החכמים." (אבן עזרא);   כדברי המשורר: "דעה חכמה לנפשך, והיא כתר לראשך" (דונש בן לברט, דרור יקרא, בית אחרון).

הפסוק ממשיל את עולם החכמה לארץ שיש בה נחלות, וכל אדם מקבל בה נחלה לפי מעשיו:

• הפתיים משתכנעים בקלות ומאמינים לאנשים אוילים ושטחיים, שמדברים בביטחון-עצמי וטוענים שהדעות שלהם בדוקות היטב, וכך נוחלים ומקבלים מהם את הדעות השטחיות, ונחלתם בארץ-החכמה היא האיוולת = דעות שטחיות, כמו נחלתם של האוילים עצמם.
• לעומתם, הערומים לא מאמינים לכל דבר: הם מכירים את דרכי ההטעיה, ויודעים שלא כל אדם שיש לו ביטחון עצמי הוא באמת אדם חכם ומעמיק; לכן, כאשר הם שומעים דעה, הם מכתירים אותה, בודקים אותה בעצמם מכל הכיוונים, לפני שהם משתכנעים להאמין בה, ונחלתם סמוכה לנחלת הדעת.