קוד: ערמה= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
ערמה היא היכולת לפתות ולהטעות, כמו בפסוקים:
וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה..." - הנחש פיתה את חוה.
וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה, וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים לַחֲמוֹרֵיהֶם וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים" - הגבעונים הטעו את בני ישראל ופיתו אותם לכרות עמם ברית.
לְכוּ נָא הָכִינוּ עוֹד וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם כִּי אָמַר אֵלַי עָרוֹם יַעְרִם הוּא" - שאול אומר לזיפים, שיחקרו היטב היכן נמצא דוד, כי דוד יודע להטעות, וייתכן שהוא מטעה אותם.
וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה - מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת"
בפסוקים אלה, לערמה יש משמעות שלילית; אך בספרי החכמה (בעיקר ספר משלי), הערמה נחשבת לכישרון חיובי. הסיבה היא, שספר משלי בא ללמד את הנערים איך להינצל מפיתויים ומהטעיות, וכדי שיוכלו להינצל מהם - הם צריכים להכיר אותם. ראו: עורמה ומזימה - מתי זה טוב:
לתת לפתאים ערמה, לנער דעת ומזמה" - אחת ממטרותיו של ספר משלי היא, ללמד את הפתיים (המתפתים בקלות) את סודות הערמה, שיידעו איך אנשים מנסים לפתות ולהטעות אותם, ולא יפלו ברשתם, וכן משלי ח5: "
הבינו פתאים ערמה, וכסילים הבינו לב" (פירוט).
חָכְמַת עָרוּם - הָבִין דַּרְכּוֹ, וְאִוֶּלֶת כְּסִילִים מִרְמָה" - הערום, בספר משלי, משתמש בחכמתו כדי להבין את הדרך שהוא הולך בה, ואינו עוסק במעשי מרמה (פירוט).
לץ תכה ופתי יערם, והוכיח לנבון יבין דעת" - כשמכים את הלץ (= הלועג והמזלזל), הפתי מקבל ערמה - הוא לומד שצריך להיזהר מאנשים כמו אותו לץ, שלועגים לדברי חכמה, ולא להאמין להם (ראו לץ - פתי). ודומה לזה משלי טו5: "
אֱוִיל יִנְאַץ מוּסַר אָבִיו, וְשֹׁמֵר תּוֹכַחַת יַעְרִם" - המתייחס ברצינות לדברי ביקורת יזכה לקבל ערמה (פירוט).
אני חכמה שכנתי ערמה, ודעת מזמות אמצא".
אויל ביום יודע כעסו, וכסה קלון ערום" (פירוט).
אדם ערום כסה דעת, ולב כסילים יקרא אולת" (פירוט).
פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר, וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (פירוט)
נחלו פתאים אולת, וערומים יכתרו דעת" - הערום מקיף את הדעת מכל הכיוונים כדי שלא לטעות (פירוט).
ערום ראה רעה ויסתר/נסתר, ופתיים/פתאים עברו ו/נענשו" (פירוט).
כל ערום יעשה בדעת, וכסיל יפרש אולת" (פירוט).
לעומת זאת, המילה
עירום (בלי בגדים) היא כנראה משורש אחר - השורש של המילים ער, ערירי, ערער: "והיה כערער בערבה
" - לבד, בלי כלום (ע"פ אביתר כהן).
חכים לביש" - תרגום יונתן על בראשית ג1), אך כפי שראינו בספר משלי, ערמה יכולה לשמש גם למטרות חיוביות: "
מסתבר, שאין ערמה חכמה להרע דווקא, אלא חכמה המשמשת נשק נגד יריב; והיא - ככל נשק - יכולה להיות מופעלת להשגת הטוב או להשגת הרע - תלוי בערוּם וביריבו מי הם" (אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 250).