הבינו פתיים ערמה, וכסילים הבינו לב

מקורות ופירושים נוספים

אליכם אישים אקרא, וקולי אל בני אדם

1. פירשנו שאישים הם גדולי העם, האחראים לחינוך, ובני אדם הם הילדים, צרכניה של מערכת החינוך.

2. ומלבי"ם פירש באופן דומה, שאישים הם האנשים המקדישים את חייהם ללימוד חכמה, ובני אדם הם שאר העם: "אישים הם הגדולים, אליכם תבוא קריאת החכמה בייחוד... ויתר בני אדם הקטנים, ישמעו את קולי הגם שאין הקריאה מיוחדת להם..." (מלבי"ם). לפי פירושנו, החכמה קוראת אל גדולי העם כדי שיביאו את קולה אל פשוטי העם, הפתיים והכסילים.

גם חלק מחז"ל פירשו שאישים הם אנשים מיוחדים: "אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא - אמר רבי ברכיה: אלו תלמידי חכמים, שדומין לנשים (ענותנין ותשושי כח; אִישִׁים לשון אשה, מדלא כתיב 'אנשים'), ועושין גבורה כאנשים. ואמר רבי ברכיה: הרוצה לנסך יין על גבי המזבח - ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין, שנאמר אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא (אִישִׁים - לשון קרבן אִשֶּׁה)" (בבלי יומא עא א (רש"י)).

3. וחז"ל במדרש פירשו, שכל האנשים יכולים להיות אישים גדולים או בני אדם קטנים, לפי יחסם אל החכמה: "אם קורא אותם אישים, למה קורא אותם בני אדם? אלא אמר רבי שמעון בן חלפתא: אם זכיתם וקיימתם דברי תורה, אתם נקראים כאברהם יצחק ויעקב שנקראו אישים; ואם לאו, אתם נקראים כאדם הראשון, שלא קיים את התורה ונטרד מגן עדן" (ילקוט שמעוני). בתחילת הפסוק, החכמה קוראת אלינו בלשון של כבוד וחשיבות, ואומרת לנו "אליכם, אישים, אקרא!" - יש לכם אישיות, יש לכם ישות, הקשיבו לקריאתי! בסוף הפסוק, החכמה מזכירה שקולה מגיע גם אל בני האדם, גם אל האנשים המתנהגים שלא בחכמה, כמו אדם הראשון - גם הם, בסופו של דבר, ישמעו את קולה של החכמה, יתחרטו על השטויות שעשו, וירצו לחזור אליה. "כשאתה לומד תורה, אתה יכול לזכות להיות איש, אך גם יכול לרדת למדרגת אדם. במה זה תלוי? במידת הקיום שאתה מקיים את התורה. לא מספיק ללמוד ולדעת מה שכתוב בתורה - העיקר זה לקיים!" (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, ט"ז אב ה'תשס"ט).

הבינו פתאים ערמה, וכסילים הבינו לב

1. הפירוש המקובל הוא, שהפסוק קורא לפתאים ולכסילים להבין דברים. פירוש זה מעורר כמה שאלות:

• מה הטעם לצוות על מישהו שיבין? והרי, הבנה היא תוצאה של הסבר, ולא פעולה שאדם עושה מתוך בחירה! אפשר לצוות על אדם לשבת וללמוד, או לשבת ולהקשיב להסברים, אבל אי אפשר לצוות עליו שיבין!
• מה זה "הבינו לב" - איך אפשר להבין את הלב? 
• בפסוקים אחרים בספר משלי נאמר שאין טעם לדבר עם כסילים בהגיון, למשל משלי כג9: "בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר, כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ" (פירוט). אם כך, מדוע החכם עצמו, מחבר הספר, מדבר עם הכסילים? (לפי פירושנו, ההנחיה "וכסילים הבינו לב", אין משמעה שצריך לדבר עם הכסילים במילים, אלא לגרום להם להבין בדרך אחרת, למשל על-ידי דוגמה אישית).

2. וייתכן שהפסוק אינו קריאה אלא הבטחה - החכמה, שמדברת בפרק זה (ראו בתחילת פרק ח), מבטיחה לאנשים, שאם יבואו ללמוד, הם יבינו דברים חדשים:

• הפתיים יבינו ערמה - יבינו את כל דרכי הערמה שהנוכלים משתמשים בהן כדי לפתות אותם, ויידעו להיזהר מהם;
• והכסילים יבינו לב - יבינו איך פועל הלב, ואיך להשתמש בו על-מנת לחשוב מחשבות טובות ונכונות.

3. וכפי שפירשנו למעלה, הפסוק כלל אינו פונה אל הפתיים והכסילים, אלא אל האישים.

פסוקים דומים וקשורים

קריאות של החכמה ניתן למצוא גם בשני פרקים אחרים בספר משלי, ובהם הפניה היא אל מגזרים אחרים (ראו החכמה קוראת).

החובה ללמד את הפתיים נזכרת כבר בתחילת הספר, משלי א4: "לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה, לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה" (פירוט).

לב של כסילים נזכר גם ב משלי יז16: "לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה, וְלֶב אָיִן?" (פירוט).