בעד פירסום ממוקד, נגד פרסום המוני

קוד: ביאור:משלי יג16 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

משלי יג16: "כָּל עָרוּם יַעֲשֶׂה בְדָעַת, וּכְסִיל יִפְרֹשׂ אִוֶּלֶת"

אדם ערום (פיקח) עושה את כל מעשיו בצורה ממוקדת, מתוך מודעות והיכרות קרובה עם השטח;   ולעומתו -

אדם כסיל פורש את מעשיו על שטח נרחב, בצורה אוילית (שטחית) והמונית.

סגולות

אחת משיטות השיווק הנפוצות בימינו היא לשלוח כמויות עצומות של דואר-זבל להרבה אנשים, במטרה שלפחות אחוז קטן מהנמענים יענו. שיטה אחרת היא לשלוח בצורה ממוקדת יותר, רק לאנשים שביקשו להיכלל ברשימת התפוצה, ושיש סיכוי סביר שיתעניינו במוצר. ספר משלי מתנגד לשיטת הפרסום ההמוני:

איוולת = שטחיות;   וכסיל יפרוש איוולת = כמו דייג הפורש רשת, שמטרתו ללכוד כמה שיותר דגים, כך גם הכסיל רוצה ללכוד ולהשיג כמה שיותר לקוחות, אבל במקום לפרוש רשת הוא פורש שטחיות - הוא פונה בצורה שטחית להרבה מאד אנשים. כך, גם אם הוא מצליח ללכוד כמה לקוחות ברשתו, הוא מבזבז את זמנם של הרבה אחרים וממאיס את עצמו עליהם (ומעניין שהפועל פרסם קרוב לפועל פרש).

הערום, הפיקח, הוא ניגודו של הכסיל - הוא מפרסם באופן ממוקד:

דעת = תשומת לב והיכרות קרובה;  כל ערום יעשה בדעת = הפיקח אינו מנסה להשיג הרבה מטרות בבת אחת, אלא מתמקד במטרות מעטות ומבצע אותן בתשומת-לב קרובה; וכך מצליח להשיג את מטרותיו בלי לגרום נזק לסביבה.