עוכר ביתו ינחל רוח, ועבד אויל לחכם לב

קוד: ביאור:משלי יא29 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי יא29: "עוֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל רוּחַ; וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם לֵב"

מי שעוכר, מקלקל ומשחית את משק- ביתו, מתרשל בניהול כלכלת-ביתו - יישאר חסר-כל, והנחלה שקיבל מאבותיו תתנדף ותאבד כמו רוח.

/ מי שעוכר, יוצר מערכת-יחסים עכורה בביתו, מקלקל ומשחית את משפחתו - יאבד את הקשר עם ילדיו, לא יהיה לו למי להוריש את נכסיו, וייאלץ להנחיל את כולם לרוח.

בסופו של דבר, רכושו יעבור לידיו של אדם חכם לב, המנהל בחכמה את רכושו ואת משפחתו, והוא - האויל שעכר את ביתו - יהיה עבד שלו.

סגולות

הפסוק מדגיש, שהבית והמשפחה הם הנכס העיקרי שלנו בחיים, ואם נשקיע בנכסים אחרים ונזניח אותם, נישאר בלי כלום:

עוכר = מקלקל ומשחית;   רוח = אויר בלי תוכן, שום דבר;   בית = משל למשפחה או משל לרכוש;    עוכר ביתו ינחל רוח =  אדם המקלקל ומשחית את ביתו, או מעכיר את היחסים במשפחתו, סופו שיישאר בלי כלום - יישאר לו רק אויר ביד.

אויל = שטחי; והכוונה לאותו אדם שנזכר במחצית הראשונה של הפסוק, או לילדיו;   חכם לב = הלומד ומפנים;   ועבד אויל לחכם לב = אדם הנוהג בשטחיות בביתו, יהיה עבד לאדם המנהל את ביתו בחכמה.

ניתן לפרש את הפסוק לפי משמעויות שונות של המילה בית:

1. בית = משפחה; מי שאינו דואג לפרנסתם או לחינוכם של בני משפחתו, לא יצליח גם בחייו האישיים, ויהיה עבד לאחרים (הגר"א); לא תהיה לו המשכיות, כל רכושו ונחלתו יעברו מן העולם כמו רוח, כי ילדיו יישארו אוילים ויהיו עבדים לאחרים (רבי יונה גירונדי);

2. בית = רכוש; מי שאינו מנהל בצורה חכמה את כלכלת משק הבית שלו, נכנס לחובות ובסופו של דבר נשאר חסר-כל, עם אויר ביד; המנהל את רכושו בשטחיות יהיה עבד לאדם המנהל את רכושו בתבונה (מלבי"ם). 

הפסוק שלנו מדבר על גברים, אך יש פסוק מקביל לגבי נשים, משלי יד1: "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ, וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ" (פירוט).