קוד: חודש= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
בלשון ימינו,
חודש
הוא תקופה של בערך 1/12 מהשנה, ובלוח העברי - תקופה בין מולד אחד של הירח לבין המולד הבא; ו-
ראש חודש
הוא היום הראשון בחודש.
אך בלשון המקרא, יש פסוקים רבים שבהם
חודש
אינו מציין תקופה אלא אירוע - כנראה
התחדשות
הירח, היום שבו הירח מופיע מחדש לאחר שנעלם; היום שאנחנו קוראים לו "ראש חודש":
מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לה'" - ביום החודש היה נהוג להקריב קרבן מיוחד במקדש (קרבן "מוסף ראש חודש").
וַיֹּאמֶר דָּוִד [אֶל] יְהוֹנָתָן הִנֵּה חֹדֶשׁ מָחָר וְאָנֹכִי יָשֹׁב אֵשֵׁב עִם הַמֶּלֶךְ לֶאֱכוֹל וְשִׁלַּחְתַּנִי וְנִסְתַּרְתִּי בַּשָּׂדֶה עַד הָעֶרֶב הַשְּׁלִשִׁית...
וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ וְנִפְקַדְתָּ כִּי יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָ...
וַיִּסָּתֵר דָּוִד בַשָּׂדֶה וַיְהִי הַחֹדֶשׁ וַיֵּשֶׁב הַמֶּלֶךְ עַל הַלֶּחֶם לֶאֱכוֹל...
וַיְהִי מִמָּחֳרַת הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וַיִּפָּקֵד מְקוֹם דָּוִד וַיֹּאמֶר שָׁאוֹּל אֶל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ מַדּוּעַ לֹא בָא בֶּן יִשַׁי גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם אֶל הַלָּחֶם...
וַיָּקָם יְהוֹנָתָן מֵעִם הַשֻּׁלְחָן בָּחֳרִי אָף וְלֹא אָכַל בַּיּוֹם הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לֶחֶם כִּי נֶעְצַב אֶל דָּוִד כִּי הִכְלִמוֹ אָבִיו" - "חודש" הוא אירוע שנהגו לחגוג, לפעמים גם במשך יומיים (פירוט).
וַיֹּאמֶר 'מַדּוּעַ [אַתְּ]י[הֹלֶכֶת]יאֵלָיו הַיּוֹם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת?' וַתֹּאמֶר 'שָׁלוֹם'" - "חודש" הוא אירוע שבו היה נהוג ללכת אל הנביא, כמו בשבת.
לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה.
חֹדֶשׁיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלִי לטרח נלֹאיתי נשא" - ביום ה"חודש" היה נהוג להתאסף במקדש, כמו בשבת ובמועד.
וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר להשתחות לְפָנַי אָמַר ידוד"
וְעַל הַנָּשִׂיא יִהְיֶה הָעוֹלוֹת וְהַמִּנְחָה וְהַנֵּסֶךְ בַּחַגִּים וּבֶחֳדָשִׁים וּבַשַּׁבָּתוֹת בְּכָל מוֹעֲדֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הוּא יַעֲשֶׂה אֶת הַחַטָּאֶת וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֶת הָעוֹלָה וְאֶת הַשְּׁלָמִים לְכַפֵּר בְּעַד בֵּית יִשְׂרָאֵל"
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יָדוֹד שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפֹּנֶה קָדִים יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה; וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ, וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ...
וְהִשְׁתַּחֲווּ עַם הָאָרֶץ פֶּתַח הַשַּׁעַר הַהוּא בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים לִפְנֵי ה'...
וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ פַּר בֶּן בָּקָר תְּמִימִם וְשֵׁשֶׁת כְּבָשִׂם וָאַיִל תְּמִימִם יִהְיוּ"
וְהִשְׁבַּתִּי כָּל מְשׂוֹשָׂהּ, חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ וְכֹל מוֹעֲדָהּ"
לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר, וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה בָּר לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה" - ביום החודש נהגו לסגור את החנויות.
תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" = "תקעו שופר ביום החודש, ביום שבו הירח מכוסה, לפני יום חגנו"; יום חגנו = סוכות (סתם חג במקרא = סוכות), מכאן שהחודש הנזכר כאן הוא החודש השביעי - א' בתשרי - יום תרועה בשופר.
וְאַחֲרֵיכֵן עֹלַת תָּמִיד וְלֶחֳדָשִׁים וּלְכָל מוֹעֲדֵי ידוד הַמְקֻדָּשִׁים וּלְכֹל מִתְנַדֵּב נְדָבָה לידוד"
לְלֶחֶם הַמַּעֲרֶכֶת וּמִנְחַת הַתָּמִיד וּלְעוֹלַת הַתָּמִיד הַשַּׁבָּתוֹת הֶחֳדָשִׁים לַמּוֹעֲדִים וְלַקֳּדָשִׁים וְלַחַטָּאוֹת לְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל וְכֹל מְלֶאכֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ"
וּלְכֹל הַעֲלוֹת עֹלוֹת לה', לַשַּׁבָּתוֹת לֶחֳדָשִׁים וְלַמֹּעֲדִים בְּמִסְפָּר כְּמִשְׁפָּט עֲלֵיהֶם תָּמִיד לִפְנֵי ה'", ודומה לכך: דברי הימים ב ב3, דברי הימים ב ח13, דברי הימים ב לא3.
לפי זה, ייתכן שהביטוי "ראש חודש
" בלשון המקרא משמעו "החודש הראשון", היום הראשון בשנה שבו הירח מתחדש:
הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם - רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה"- היום שבו הירח מתחדש בתקופת האביב, הוא יהיה לכם החודש הראשון, וממנו תתחילו לספור את חודשי השנה.
וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לה', פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם...
וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ יָיִן; זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" - בכל שנה, ביום-ההתחדשות הראשון (א' בניסן), תקריבו עולה לה'; ואותו קרבן תקריבו בכל חודש וחודש, כלומר בכל יום-התחדשות במשך השנה.
וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם, וּבְמוֹעֲדֵיכֶם, וּבְרָאשֵׁי חדשכם - וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" - בפסוק זה שני הפירושים אפשריים.
אמנם, יש פסוקים שבהם המושג "חודש" מציין - כמו בימינו - פרק-זמן, כנראה פרק-הזמן שעובר בין שני ימי התחדשות של הירח:
וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן 'אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה' וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ יָמִים"
הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים, בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב. והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש, ועבדת את העבדה הזאת בְּחֹדֶשׁ הזה" - בני ישראל יצאו ב-15 לחודש, ולכן הביטוי "בחודש האביב" אין משמעו "ביום התחדשות הירח", אלא "בתקופה שבין שתי התחדשויות", כנ"ל.
וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ" - חג הסוכות נחוג במשך 7 ימים, בחודש השביעי; ברור שהכוונה לפרק-זמן ולא לאירוע בודד.
וְאִם מִבֶּן חֹדֶשׁ וְעַד בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים כָּסֶף וְלַנְּקֵבָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשֶׁת שְׁקָלִים כָּסֶף", במדבר ג15-43: "
פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם... ", וכן במדבר יח16 , במדבר כו62 - מסתבר שהביטוי "בֶּן חודש" מציין גיל ביולוגי, כָּלומר ילד שעברו כ-30 יום מאז שנולד, ללא קשר להתחֹדֶשׁות הירח.
אוֹ יֹמַיִם אוֹ חֹדֶשׁ אוֹ יָמִים בְּהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן לִשְׁכֹּן עַלִיו יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִסָּעוּ ובהעַלתו יִסָּעוּ"
עד חדש ימים, עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים'.
ויאמר משה 'שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים?!'"
וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל אחד[הָאֶחָד] לְכַלְכֵּל"
וְכִלְכְּלוּ הַנִּצָּבִים הָאֵלֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְאֵת כָּל הַקָּרֵב אֶל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אִישׁ חָדְשׁוֹ לֹא יְעַדְּרוּ דָּבָר"
וַיִּשְׁלָחֵם לְבָנוֹנָה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים בַּחֹדֶשׁ חֲלִיפוֹת חֹדֶשׁ יִהְיוּ בַלְּבָנוֹן שְׁנַיִם חֳדָשִׁים בְּבֵיתוֹ וַאֲדֹנִירָם עַל הַמַּס"
כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מאיביהם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה ומשלח מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לאבינים"
ויש פסוקים שבהם שתי המשמעויות אפשריות":בכל הפסוקים שבהם נזכרים תאריכים, למשל:
בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מעינות תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ" = בתקופת-החודש השניה בשנה, ביום ה-17 לאחר התחדשות הירח.
בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי" - ייתכן שהכוונה לתאריך כלשהו, לא ידוע, בחודש סיון; וייתכן שהכוונה דווקא ל-1 בסיון, שבו הירח מתחדש בפעם השלישית בשנה. האפשרות השניה נראית לי יותר, כי אם כבר כותבים תאריך, יותר הגיוני לכתוב תאריך מלא מאשר לכתוב רק את החודש.
וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן; וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם" - כנ"ל.
וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים, וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר 'זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים', וַיֹּאמֶר יְהוּדָה 'הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף!'" - ייתכן שהכוונה ל-3 תקופות, וייתכן שהכוונה "לאחר 3 התחדשויות של הירח".
וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ יֵעָשֶׂה לִּי הַדָּבָר הַזֶּה הַרְפֵּה מִמֶּנִּי שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וְאֵלְכָה וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי אָנֹכִי ורעיתי[וְרֵעוֹתָי].
וַיֹּאמֶר לֵכִי וַיִּשְׁלַח אוֹתָהּ שְׁנֵי חֳדָשִׁים וַתֵּלֶךְ הִיא וְרֵעוֹתֶיהָ וַתֵּבְךְּ עַל בְּתוּלֶיהָ עַל הֶהָרִים.
ויהי מקץ שְׁנַיִם חֳדָשִׁים ותשב אֶל אָבִיהָ ויעש לה את נדרו אשר נדר והִיא לא ידעה איש ותהי חק בישראֶל" - כנ"ל.
נִלְאֵית בְּרֹב עֲצָתָיִךְ יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ הברו[הֹבְרֵי] שָׁמַיִם הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים מוֹדִיעִם לֶחֳדָשִׁים מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ"
פֶּרֶה לִמֻּד מִדְבָּר בְּאַוַּת נפשו[נַפְשָׁהּ] שָׁאֲפָה רוּחַ תַּאֲנָתָהּ מִי יְשִׁיבֶנָּה כָּל מְבַקְשֶׁיהָ לֹא יִיעָפוּ בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ"
וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל עֵץ מַאֲכָל לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים והיו[וְהָיָה] פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה"
בה' בָּגָדוּ כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ אֶת חֶלְקֵיהֶם"
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִסְפָּרָם, רָאשֵׁי הָאָבוֹת וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וְשֹׁטְרֵיהֶם הַמְשָׁרְתִים אֶת הַמֶּלֶךְ לְכֹל דְּבַר הַמַּחְלְקוֹת הַבָּאָה וְהַיֹּצֵאֶת חֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ לְכֹל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, הַמַּחֲלֹקֶת הָאַחַת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָלֶף" - המחלקות התחלפו ביום החודש, וכל מחלקה שירתה את המלך תקופה של חודש.
אִם חֲרוּצִים יָמָיו מִסְפַּר חֳדָשָׁיו אִתָּךְ חקו[חֻקָּיו] עָשִׂיתָ וְלֹא יַעֲבוֹר"
כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו וּמִסְפַּר חֳדָשָׁיו חֻצָּצוּ"
ע"ע דיון על חודש, ראש-חודש, ולוח השנה המקראי - בפורום "דרישת הא-להים באמצעות חקר המקרא"