הביע = דיבר בשטף כמו מעיין נובע

קוד: הביע= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

בלשון ימינו, הביע = ביטא במילים;

בלשון המקרא, הִבִּיע שורשו נבע, ומשמעו - גרם למילים לנבוע, כלומר - דיבר בלי הפסקה, כאילו שיש לו מעיין נובע בפה, כמו ב משלי יח4: "מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי אִישׁ, נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה".

הפועל הביע מנוגד לפועל הִטִּיף, ששורשו נטף, ומשמעו - טפטף מילים, כלומר - דיבר באופן מדוד ומדוייק, מילה אחר מילה.

לפעמים זה רע להביע ולפעמים זה טוב, תלוי מה מביעים:

הבעת דברים רעים:

• משלי טו2: "לשון חכמים תיטיב דעת, ופי כסילים יביע אולת" - החכמים מיטיבים ומייפים את הדברים שהם יודעים לפני שהם אומרים אותם, אך הכסילים - לא רק שהם אומרים דברי איוולת שאין בהם דעת - הם גם "שופכים" אותם בלי מחשבה (פירוט)
  
• משלי טו28: "לב צדיק יהגה לענות, ופי רשעים יביע רעות" - הצדיק חושב לפני שהוא עונה, כדי להסיר מדבריו כל דבר רע; אך הרשעים "שופכים" דברים רעים בלי מעצור (פירוט).
• תהלים נט8: "הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם חֲרָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם, כִּי מִי שֹׁמֵעַ?" - הרשעים מדברים בלי מעצור, כי הם לא מאמינים שה' שומע אותם.
  
• תהלים צד3-4: "עַד מָתַי רְשָׁעִים ה', עַד מָתַי רְשָׁעִים יעלוזו? יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק, יִתְאַמְּרוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן" - המשורר מתלונן על כך שהרשעים מדברים דברי גאווה בלי מעצור.

ומצד שני, הבעת דברי שבח לה':

• תהלים יט3: "יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר, וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת" - הימים מספרים את שבחי ה' בלי מעצור.
• תהלים קיט171: "תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה, כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ"
• תהלים קמה7: "זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ"

הבעת דברי חכמה:

• תהלים עח2: "אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי, אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם" - אחד השירים הארוכים יותר בספר תהלים.
• משלי א23: "תָּשׁוּבוּ לְתוֹכַחְתִּי, הִנֵּה אַבִּיעָה לָכֶם רוּחִי, אוֹדִיעָה דְבָרַי אֶתְכֶם" - החכמה מנסה לשכנע את הפתיים שיקשיבו לה, ומבטיחה להם שהיא תלמד אותם בלי מעצורים.