קוד: הביע= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
בלשון המקרא,
הִבִּיע שורשו
נבע, ומשמעו - גרם למילים לנבוע, כלומר - דיבר בלי הפסקה, כאילו שיש לו מעיין נובע בפה, כמו ב
משלי יח4: "מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי אִישׁ, נַחַל
נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה
".
הפועל
הביע מנוגד לפועל
הִטִּיף, ששורשו
נטף, ומשמעו - טפטף מילים, כלומר - דיבר באופן מדוד ומדוייק, מילה אחר מילה.
לפעמים זה רע להביע ולפעמים זה טוב, תלוי מה מביעים:
הבעת דברים רעים:
לשון חכמים תיטיב דעת, ופי כסילים יביע אולת" - החכמים מיטיבים ומייפים את הדברים שהם יודעים לפני שהם אומרים אותם, אך הכסילים - לא רק שהם אומרים דברי איוולת שאין בהם דעת - הם גם "שופכים" אותם בלי מחשבה (פירוט)
לב צדיק יהגה לענות, ופי רשעים יביע רעות" - הצדיק חושב לפני שהוא עונה, כדי להסיר מדבריו כל דבר רע; אך הרשעים "שופכים" דברים רעים בלי מעצור (פירוט).
הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם חֲרָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם, כִּי מִי שֹׁמֵעַ?" - הרשעים מדברים בלי מעצור, כי הם לא מאמינים שה' שומע אותם.
עַד מָתַי רְשָׁעִים ה', עַד מָתַי רְשָׁעִים יעלוזו? יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק, יִתְאַמְּרוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן" - המשורר מתלונן על כך שהרשעים מדברים דברי גאווה בלי מעצור.
יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר, וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת" - הימים מספרים את שבחי ה' בלי מעצור.
תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה, כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ"
זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ"
אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי, אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם" - אחד השירים הארוכים יותר בספר תהלים.
תָּשׁוּבוּ לְתוֹכַחְתִּי, הִנֵּה אַבִּיעָה לָכֶם רוּחִי, אוֹדִיעָה דְבָרַי אֶתְכֶם" - החכמה מנסה לשכנע את הפתיים שיקשיבו לה, ומבטיחה להם שהיא תלמד אותם בלי מעצורים.