קוד: ביאור:משלי י20 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל (הגהה: יעל)
אל: סגלות משלי
משלי י20: "כֶּסֶף נִבְחָר
לְשׁוֹן צַדִּיק; לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָט
"
לשון הדיבור של הצדיק דומה לגוש כסף נבחר (נקי ומזוקק), כי הצדיק חושב היטב לפני שהוא מדבר, ומוציא מפיו רק דברי אמת.
אולם ה לב - מקום המחשבות של הרשעים - כמעט שאינו פועל, הם אינם חושבים לפני שהם מדברים, אלא מדברים דברים רעים בלי הגבלה.
כמעט = מצב קרוב או זמן קרוב.
הפסוק מנגיד בין צדיק לרשעים, אולם הוא מתייחס ל לשון של הצדיק ול לב של הרשעים; לכאורה היה מתאים יותר להשוות בין לשון הצדיק ללשון הרשעים, או בין לב הצדיק ללב הרשעים!
התשובה נמצאת ב
משלי טו28: "לֵב צַדִּיק יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת;
וּפִי רְשָׁעִים יַבִּיעַ רָעוֹת
": פסוק זה מתייחס ל
לב של הצדיק ול
פה של הרשעים (פירוט), והוא משלים את הפסוק שלנו.
בנוסף, בפסוק שלנו בפרק י נזכר
כסף ובפסוק המקביל בפרק טו נזכר הפועל
הגה; שתי מילים אלה קשורות זו לזו, כמו שרואים ב
משלי כה4: "הָגוֹ סִיגִים
מִכָּסֶף, וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי
" (פירוט). הפועל
הגה משמעו "הסיר", ובמיוחד - הסיר סיגים מכסף על-מנת לנקות אותו ולטהרו.
יש להבין את שלושת הפסוקים יחד:
לא כל מה שחושבים צריך להגיד; יש להשתמש במוח כדי לסנן היטב את המחשבות, לפני שאומרים אותן, כך שלא ייצא מהפה שום דיבור רע.
כסף נבחר לשון צדיק -
1. דבריו של הצדיק נקיים מניבול-פה, כלומר, הצדיק מקפיד לא רק על תוכן הדברים, אלא גם על המילים, שלא להגיד מילים רעות (הרב יונה גירונדי, שערי תשובה ג ר..).2.
כסף = משל לתוכחות ודברי-מוסר;
כסף נבחר = תוכחות שכולם בוחרים בהן ורוצים לשמוע אותן, כי הן נאמרות בצורה נעימה ובתוספת מחמאות (ראו
מחמאות לפני ביקורת).
ולב רשעים כמעט = הרשעים, גם כשהם שומעים את תוכחותיו של הצדיק, אינם מושפעים מהן לאורך זמן, אלא רק לזמן מועט
(ע"פ הגאון מווילנה ומצודת דוד). "על עדו הנביא נאמר, שקרא על המזבח בבית אל, וירבעם -
אע"פ שיבשה ידו לא קבל תוכחה, שנאמר "חל נא את פני ה' אלהיך וגו'" (מלכים א יג), ולא אלהי, ואומר "ותשב ידו כבראשונה" (שם), עובד ומקטיר לעבודת גלולים, ואף בסוף כן
"
(רש"י, על פי
מדרש תנחומא כי תשא ו).
3.
כסף - משל לתיקון המידות: כמו שאדם המתעסק בכספים צריך להיות מאד זהיר ומדוייק, כך גם אדם המתקן את מידותיו: "כסף נבחר לשון צדיק: מי שנושה בחברו, ובא לשלם לו כסף במשקל - אם אינו
מכיר באמיתת המשקל וצדק המאזנים, או מכיר הכל אך שאינו בקי בבחינת הכסף –
זה האיש קרוב להיות ניזק בעניין המשקל והכסף. כי לפעמים ימאן בכסף ויקח
הסיגים, גם יקח פחות ממשקל הראוי לו, כי שמא יקח משקל הקל או ישים הכסף בכף
הכבד שבמאזנים – מכל אלו יבוא לידי טעות. או אפילו אם הוא בקי בכסף
ובמשקל, אם אינו מסתכל בו כראוי, אפשר שיתערב בכספו סיגים. אבל אם הוא בקי
בכל, במשקל ובכסף, ומסתכל בו כראוי – אז הוא משתלם כראוי כסף נקי ושלם
במשקל. לכן דימה "לשון צדיק" ל"כסף נבחר", כי הצדיק צריך להכיר הטוב והרע
וכל המידות, וצריך להסתכל ולהתבונן בהן כראוי, ולהיות טורח בגופו ובחכמתו
לעזוב הטיפשות ולאחוז בתבונה, ולהסיר תערובות הסיגים ממנו, ואז תהיה נשמתו
צרופה ומזוקקה לאלהים, כדכתיב
הגו סיגים מכסף, ויצא לצרף כלי; פירוש: כשיסירו הסיגים, אז יהיה הכלי צרוף.
"
(אורחות צדיקים הקדמה)
4. וכן לגבי מחקר באמונה: "וכבר דימה הכתוב הרצאת דברי הצדק כהרצאת המעות, באומרו:
כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט,
עשה את אשר ידיעתם מעטה במלאכת החליפין, או חסרי הסבלנות רשעים, מפני שהם עושים עוול לאמת, כאומרו: לב רשעים כמעט. ועשה את הבקיאים בכך צדיקים, בגלל ידיעתם וסבלנותם, כמו שהקדים: כסף נבחר לשון צדיק.
ולא ישתבחו החכמים ויסורו מהם הספקות, כי אם בסבלנותם בהתעמקות בחלקי המלאכה אחרי ידיעתם אותה...
"
(רס"ג,
האמונות והדעות הקדמה).
5. "וכפר אהרן על קרנותיו וסמיך ליה
כי תשא - זה שאמר הכתוב:
כסף נבחר לשון צדיק - זה הקב"ה, שהבחיר את לשונו ואמר למשה
כי תשא. אמר משה
לפני הקב"ה: רבונו של עולם, בשעה שיש להן זכות לישראל הנח להן, ובשעה שאין להן
זכות הנשא להן פעם אחת, כדי שיבא יום הכפורים ויכפר, שנאמר כי ביום הזה יכפר
עליכם...
"
(ילקוט שמעוני סוף פרשת תצוה)
בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק; וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס" (פירוט)
מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק,וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס" (פירוט)
שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים, וֶאֱוִילִים בַּחֲסַר לֵב יָמוּתוּ" (פירוט)
שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן, וּפִי רְשָׁעִים תַּהְפֻּכוֹת" (פירוט)
בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם מוֹקֵשׁ רָע, וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּיק" (פירוט)