קוד: יקר= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
יש ערכים יקרים, למשל:
יְקָרָה הִיא [מִפְּנִינִים], וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ" - אין הכוונה שהחכמה עולה הרבה כסף, שהרי החכמה קוראת בחוץ וברחובות (משלי א, ח, ט), וכל אחד יכול לבוא וללמוד בחינם; הכוונה שהחכמה היא חשובה ובעלת-ערך יותר מרכוש חומרי.
יֵשׁ זָהָב וְרָב פְּנִינִים, וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת" (פירוט).
מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים, וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן".
...וּדְבַר ה' הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין חָזוֹן נִפְרָץ" (פירוט).
...וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל, כְּפִי תִהְיֶה..." (פירוט).
אנשים יקרים:
וַיֵּצְאוּ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים; וַיְהִי מִדֵּי צֵאתָם שָׂכַל דָּוִד מִכֹּל עַבְדֵי שָׁאוּל, וַיִּיקַר שְׁמוֹ מְאֹד" - אין הכוונה שדוד מכר את הזכויות על השם שלו לחברת-פרסומות תמורת הרבה כסף, אלא שדוד היה חשוב ונכבד, אנשים כיבדו את שמו כגיבור ומושיע.
מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי, נִכְבַּדְתָּ, וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ" (פירוט).
וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל, מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם"
אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר" (פירוט).
הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם? אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים? כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה'" - אפרים הוא בן חשוב בעיני ה' - בכל פעם שה' מדבר בו הוא רוצה להיזכר בו עוד.
בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים, הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז; אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר"
וּשְׁאָר אֻמַּיָּא דִּי הַגְלִי אָסְנַפַּר רַבָּא וְיַקִּירָא וְהוֹתֵב הִמּוֹ בְּקִרְיָה דִּי שָׁמְרָיִן וּשְׁאָר עֲבַר נַהֲרָה וּכְעֶנֶת" = אסנפר הגדול והנכבד.
נפש = חיים, ולכן הביטוי
נפש יקרה מציין כבוד לחיים והימנעות מהריגה:
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל חָטָאתִי שׁוּב בְּנִי דָוִד כִּי לֹא אָרַע לְךָ עוֹד תַּחַת אֲשֶׁר יָקְרָה נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ הַיּוֹם הַזֶּה..." - כיבדת את חיי ולא הרגת אותי.
וַיַּעַל וַיָּבֹא שַׂר הַחֲמִשִּׁים הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו לְנֶגֶד אֵלִיָּהוּ, וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו, וַיְדַבֵּר אֵלָיו 'אִישׁ הָאֱלֹהִים תִּיקַר נָא נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה חֲמִשִּׁים בְּעֵינֶיךָ.
הִנֵּה יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֶת שְׁנֵי שָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים הָרִאֵשֹׁׁנִים וְאֶת חֲמִשֵּׁיהֶם וְעַתָּה תִּיקַר נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ"
מִתּוֹךְ וּמֵחָמָס יִגְאַל נַפְשָׁם, וְיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָיו"
כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם, וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד: אולי הכוונה - אשת אִישׁ תָצוּד את החיים היקרים שלך, החיים שאתה כל-כך מכבד ומשתדל לשמור עליהם מכל פגע.
בהראתו את עשר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום"
וְנִשְׁמַע פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּכָל מַלְכוּתוֹ כִּי רַבָּה הִיא וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן"
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַה נַּעֲשָׂה יְקָר וּגְדוּלָּה לְמָרְדֳּכַי עַל זֶה וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו לֹא נַעֲשָׂה עִמּוֹ דָּבָר...
וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבּוֹּשׁ וְאֶת הַסּוּס וַיַּלְבֵּשׁ אֶת מָרְדֳּכַי וַיַּרְכִּיבֵהוּ בִּרְחוֹב הָעִיר וַיִּקְרָא לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ"
וְהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ תהחון, מַתְּנָן וּנְבִזְבָּה וִיקָר שַׂגִּיא תְּקַבְּלוּן מִן קֳדָמָי לָהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ החוני"
עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר 'הֲלָא דָא הִיא בָּבֶל רַבְּתָא דִּי אֲנָה בֱנַיְתַהּ לְבֵית מַלְכוּ בִּתְקַף חִסְנִי וְלִיקַר הַדְרִי'... בֵּהּ זִמְנָא מַנְדְּעִי יְתוּב עֲלַי, וְלִיקָר מַלְכוּתִי הַדְרִי וְזִוִי יְתוּב עֲלַי וְלִי הַדָּבְרַי וְרַבְרְבָנַי יְבַעוֹן וְעַל מַלְכוּתִי הָתְקְנַת וּרְבוּ יַתִּירָה הוּסְפַת לִי"
וּכְדִי רִם לִבְבֵהּ וְרוּחֵהּ תִּקְפַת לַהֲזָדָה, הָנְחַת מִן כָּרְסֵא, מַלְכוּתֵהּ וִיקָרָה הֶעְדִּיוּ מִנֵּהּ" - המלכות והכבוד הסירו ממנו.
וְלֵהּ יְהִיב שָׁלְטָן וִיקָר וּמַלְכוּ וְכֹל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן שָׁלְטָנֵהּ שָׁלְטָן עָלַם דִּי לָא יֶעְדֵּה וּמַלְכוּתֵהּ דִּי לָא תִתְחַבַּל" - ולה יינתן שלטון וכבוד ומלכות.
וְנָתַתִּי אֶת כָּל חֹסֶן הָעִיר הַזֹּאֶת וְאֵת כָּל יְגִיעָהּ וְאֶת כָּל יְקָרָהּ וְאֶת כָּל אוֹצְרוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה אֶתֵּן בְּיַד אֹיְבֵיהֶם וּבְזָזוּם וּלְקָחוּם וֶהֱבִיאוּם בָּבֶלָה"
קֶשֶׁר נְבִיאֶיהָ בְּתוֹכָהּ כַּאֲרִי שׁוֹאֵג טָרֶף טֹרֵף נֶפֶשׁ אָכָלוּ חֹסֶן וִיקָר יִקָּחוּ אַלְמְנוֹתֶיהָ הִרְבּוּ בְתוֹכָהּ"
כָּל הוֹן יָקָר נִמְצָא, נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל"
וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים"
לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ, וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ" הכוונה "הון אדם חרוץ הוא יקר", כלומר, אדם חרוץ יכול להתפאר ולהתכבד ברכושו שהושג ביושר (פירוט).
בַּצּוּרוֹת יְאֹרִים בִּקֵּעַ, וְכָל יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ"
לֹא תְסֻלֶּה בְּכֶתֶם אוֹפִיר, בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר"
ויצו המלך ויסעו אבנים גדלות אבנים יקרות ליסד הבית אבני גזית"; וכך פירש רד"ק שם.
הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ, פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ" רוב המפרשים פירשו הקר = הוקר = עשה שיהיה יקר; לפי זה יש לפרש: עשה שביקוריך אצל חברך יהיו יקרים, חשובים ובעלי ערך עבורו; אל תבקר אותו כשאינו מעוניין או כשזה לא חשוב לו. אך המילה כתובה בכתיב חסר וייתכן ששורשה אחר (פירוט).
הזהב יקר ואינו נכבד, והזקן נכבד ואינו יקר" (מלבי"ם על ישעיהו מג4 ביאור המילות).
עשרה נקראו יקרים, ואלו הן: התורה, והנבואה, והתבונה, והדעת, והסכלות, והעושר, והצדיקים, ומיתתן של חסידים, והחסד, וישראל":
התורה מנין? שנאמר "יקרה היא מפנינים".
הנבואה מנין? "ודבר ה' היה יקר בימים ההם".
התבונה מנין? "יקר רוח איש תבונה".
הדעת מנין? "וכלי יקר שפתי דעת".
הסכלות מנין? "יקר מחכמה ומכבוד סכלות מעט".
העושר מנין? "והון אדם יקר חרוץ".
צדיקים מנין? "ולי מה יקרו רעיך אל".
מיתתן של חסידים מנין? "יקר בעיני ה' המותה לחסידיו".
החסד מנין? "מה יקר חסדך אלהים".
ישראל מנין? "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם". ביוקר ישראל
עומדים לי!
בנוהג שבעולם, אלף בני אדם נכנסין למקרא - יוצא מהן מאה, מאה למשנה - יוצאין מהן עשרה, עשרה לתלמוד - יוצא מהן אחד, הה"ד אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי"... אמר הקב"ה: ישראל ביוקר עומדין לי!
רבי אבא בר כהנא ורבי יצחק: רבי אבא בר כהנא אמר: אילו ביקש פרעה משקל כל אחד ואחד מישראל אבנים טובות ומרגליות - לא הייתי נותן לו?! אמר ר' יצחק והלא בדמים נטלן, משפחות משפחות של כנים, משפחות משפחות של ערוב, אין לו דמים; הוי, ביוקר ישראל עומדים לי!" (ויקרא רבה ב א)
זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ, יָקָר מֵחָכְמָה מִכָּבוֹד סִכְלוּת מְעָט" - סכלות מכבידה על החכמה ופוגעת בה, או להיפך: סכלות מעטה מוסיפה תרומה חשובה ונכבדה לחכמה מרובה (פירוט).
וּמִלְּתָא דִּי מַלְכָּה שָׁאֵל יַקִּירָה, וְאָחֳרָן לָא אִיתַי דִּי יְחַוִּנַּהּ קֳדָם מַלְכָּא, לָהֵן אֱלָהִין דִי מְדָרְהוֹן עִם בִּשְׂרָא לָא אִיתוֹהִי" - נראה שהכוונה שהבקשה של המלך היא כבדה וקשה להשגה.
לָכֵן כֹּה אָמַר ד' ה': הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אֶבֶן אָבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת מוּסָּד מוּסָד הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ"
וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי 'הַשְׁלִיכֵהוּ אֶל הַיּוֹצֵר אֶדֶר הַיְקָר אֲשֶׁר יָקַרְתִּי מֵעֲלֵיהֶם' וָאֶקְחָה שְׁלֹשִׁים הַכֶּסֶף וָאַשְׁלִיךְ אֹתוֹ בֵּית ה' אֶל הַיּוֹצֵר"
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת יקפאון[וְקִפָּאוֹן]"
כִּי רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ וְאֹיְבֵי ה' כִּיקַר כָּרִים כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּלוּ"
בְּנוֹת מְלָכִים בְּיִקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר"
וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם וְחָדַל לְעוֹלָם"
וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ...
אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ"
יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו"
אִם אֶרְאֶה אוֹר כִּי יָהֵל, וְיָרֵחַ יָקָר הֹלֵךְ"