קוד: ביאור:ירמיהו טו19 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל וגליה סגל-הלוי
אל:
לָכֵן כֹּה אָמַר ה': אִם תָּשׁוּב - וַאֲשִׁיבְךָ, לְפָנַי תַּעֲמֹד, וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל - כְּפִי תִהְיֶה; יָשֻׁבוּ הֵמָּה אֵלֶיךָ, וְאַתָּה לֹא תָשׁוּב אֲלֵיהֶם".
התשובה של ה' כוללת כמה הבטחות לירמיהו:
היו תהיה לי כמו אכזב, מים לא נאמנו".
זולל = זוֹל, בזוי ונקלה.
ה' מבקש מירמיהו שישתדל להוציא יקר מזולל, כלומר, להוציא אל הפועל את התכונות החשובות והנכבדות שיש באנשים הזולים והנקלים; להוכיח ולחנך את בני ישראל באופן שיחשוף את התכונות הטובות שלהם, התכונות שירשו מאבות האומה.
"אם תעשה כך", אומר לו ה', "כפי תהיה" - תהיה כמו הפה שלי, "כי תתקיים גזירתך כמו גזירתי
" (מצודת דוד), או "אני גוזר גזירה ואתה מבטלה
" (רש"י). אולי זו תשובה לתלונתו של הנביא בפסוק 18: "למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא?
": אם תצליח להוציא יקר מזולל, תוכל לרפא את עצמך.
2. אך אפשר גם לפרש זולל = אוכל הרבה או רודף אחרי תאוה אחרת כלשהי. לפי זה, תוציא יקר מזולל = תצליח להוציא מהאדם הזולל את הדבר היקר לו ביותר, את התאוה שהוא רודף אחריה, ולשכנע אותו לראות שיש עוד דברים חוץ מהזלילה שלו (ע"פ גליה).
לא ישבתי בסוד משחקים ואעלז, מפני ידך בדד ישבתי כי זעם מלאתני".
ואפשר גם לפרש: לא תושפע מהם, לא תתקלקל כתוצאה מהקשר עם האנשים הרשעים שאתה מנסה להחזיר למוטב: "ישובו אליך להיות כשרים כמותך, ואל תדאג... פן תלמוד ממעשיהם להיות כמותם
" (מצודת דוד), ולא תהיה חלש לעומתם: "לא שתדאג פן יכריחו אותך להסכים על מעשיהם ושלא תינבא להם
" (מלבי"ם)