הכפלת אותיות השורש

קוד: הכפלת אותיות השורש בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

ישנן מילים שבהן אותיות השורש מוכפלות, למשל "ירקרק", "רכרוכי", "שמנמן". להכפלה זו עשויות להיות שתי משמעויות מנוגדות:

מהי המשמעות המקורית?

מפרשי המקרא נחלקו בשאלה זו:

במאמר זה ננסה לברר מי צודק - רש"י או ראב"ע? מהי המשמעות של הכפלת אותיות השורש בלשון המקרא - חיזוק או החלשה?

כדי לברר איזו משמעות נפוצה יותר בלשון המקרא, נבדוק כמה מילים שבהן הוכפלו אותיות השורש:

לסיכום, נראה שיש פסוקים רבים יותר המתאימים לדעת רש"י - הכפלת אותיות השורש באה לחיזוק ולריבוי.

עוד מילים כפולות

כדי למצוא את כל המילים הכפולות, יש לחפש את הביטוי הרגולרי "(.)(.)\1\2"; כדי להוציא את אותיות אהו"י יש להשתמש בביטוי "([^אהוי])([^אהוי])\1\2".

  • דרדר = נרדף ל'קוץ".
  • עפעפיים = נרדף ל"עיניים".
  • קדקד = נרדף ל"ראש".
  • גולגולת = נרדף ל"ראש".
  • אבעבועות = נרדף ל"שחין".
  • שרשרת.
  • עקלקלות = מהשורש עקל.
  • בקבוק = כלי קיבול.
  • גלגל = שם מקום שבו גלל יהושע את חרפת מצרים מעלינו, וגם - אופן של עגלה; והפועל "גילגל".
  • צפצף = השמיע קול כקול הציפורים.
  • שעשע והשם "שעשועים".
  • קרקר = הרס קיר (ראו: פעלים במשמעות הפוכה).
  • גרגרת = כמו  גרון.
  • צאצא = ילד קטן; ייתכן שמקורו בשורש יצא (כמו "יוצא חלציים").
  • כדכד = מין אבן יקרה.
  • חמרמר.
  • סכסך.
  • השם הארמי רברבין = גדולים ונכבדים.
  • "מנענעים", "צלצלים" = כלי נגינה שמואל ב ו5: "ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני ה' בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים", תהלים קנ5: "הללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה"
  • השם "צלצל" = כנראה סוג של ארבה או תולעת,  דברים כח42: "כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל", איוב מ31: "התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו"
  • השם "ערער" = מין צמח מדברי ירמיהו יז6: "והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב".
  • הפעלים "עירער", "התערער",  ירמיהו נא58: "כה אמר ה' צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו".
  • הפועל "התקלקל",  ירמיהו ד24: "ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו".
  • הפועל "קילקל",  יחזקאל כא26: "כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד", קהלת י10: "אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה".
  • השם "חרחור" = סוג של מחלה,  דברים כח22: "יככה ה' בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפוך עד אבדך".
  • הפועל "חירחר", משלי כו21: "פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב".
  • השם "צנצנת" = כלי קיבול, שמות טז33: "ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני ה' למשמרת לדרתיכם".
  • הביטוי "כתובת קעקע" = כתובת חקוקה על הגוף,  ויקרא יט28: "ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני ה'".
  • "זמזומים" = כינוי עמוני לרפאים,  דברים ב20: "ארץ רפאים תחשב אף הוא רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים".
  • התואר "פתלתול",  דברים לב5: "שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל".
  • השם "ברבור" = מין עוף,  מלכים א ה3: "עשרה בקר בראים ועשרים בקר רעי ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברברים אבוסים".
  • הפועל "טאטא" והשם "מטאטא",  ישעיהו יד23: "ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם ה' צבאות".
  • השם "גרגר", ישעיהו יז6: "ונשאר בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה נאם ה' אלהי ישראל".
  • הפועל "שגשג",  ישעיהו יז11: "ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש".
  • השם "זלזל", ישעיהו יח5: "כי לפני קציר כתם פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת הנטישות הסיר התז".
  • הפועל "טלטל" והשם "טלטלה", ישעיהו כב17: "הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה".
  • השם "סאסאה", ישעיהו כז8: "בסאסאה בשלחה תריבנה הגה ברוחו הקשה ביום קדים".
  • השם "צחצחות", ישעיהו נח11: "ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו".
  • השם "הבהבי", הושע ח13: "זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו ה' לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם המה מצרים ישובו".
  • הפועל "זיעזע", חבקוק ב7: "הלוא פתע יקומו נשכיך ויקצו מזעזעיך והיית למשסות למו".
  • השם "צעצועים",  דברי הימים ב ג10: "ויעש בבית קדש הקדשים כרובים שנים מעשה צעצעים ויצפו אתם זהב".
  • התואר "סחרחר",  תהלים לח11: "לבי סחרחר עזבני כחי ואור עיני גם הם אין אתי".
  • הפועל "התלהלה",  משלי כו18: "כמתלהלה הירה זקים חצים ומות".
  • השם "תלתלים",  שיר השירים ה11: "ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב".
  • השם "סנסינים",  שיר השירים ז9: "אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים".
  • השם "חתחתים",  קהלת יב5: "גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הספדים".
  • השם הארמי "הרהורין", דניאל ד2: "חלם חזית וידחלנני והרהרין על משכבי וחזוי ראשי יבהלנני".
  • השם הארמי "שפרפרא",  דניאל ו20: "באדין מלכא בשפרפרא יקום בנגהא ובהתבהלה לגבא די אריותא אזל".
  • הפועל "התמרמר",  דניאל ח7: "וראיתיו מגיע אצל האיל ויתמרמר אליו ויך את האיל וישבר את שתי קרניו ולא היה כח באיל לעמד לפניו וישליכהו ארצה וירמסהו ולא היה מציל לאיל מידו", דניאל יא11: "ויתמרמר מלך הנגב ויצא ונלחם עמו עם מלך הצפון והעמיד המון רב ונתן ההמון בידו".

בפורום "עצור כאן חושבים" כתב דגים:

"לצורך חידוש השפה, נאלצו מחדשי השפה לעבוד קשה כדי למצוא מלים מספיקות, שהלא כידוע הלשון העברית המקראית דלה למדי לצרכי השפה היום יומית (וכבר העיר על כך הרמב"ם כשציין את שיקוליו בבחירת הניב שהוא ישתמש בו). רק להזכיר את מלחמת השפות שהיתה בארץ, שהחלה בהחלטה לקבוע את שפת הלימוד בטכניון בחיפה, ובחרו בגרמנית, בטענה שבעברית אי-אפשר ללמד מקצועות מדעיים.

מפני הלחץ זה הדחק, נתחדשו מלים הרבה בעברית המודרנית ובבת אחת, שלא כתהליך הרגיל של קליטת מלים זרות בשפה. מלים רבות נבחרו והוכנסו לשימוש על פי פירוש מסויים למלה מסויימת. היום באים חכמים בעיניהם ומלגלגים על השימוש המוזר של המלה בשפה.

למשל: לא מזמן כתב אחד מבעלי הטורים בעיתון משפחה, מאמר מלגלג ותוקפני מאוד נגד ה'עברית', שהיא כולה המצאה חילונית-ציונית זדונית לקלקל את בני ישראל הכשרים. מצער הדבר, שאם כי יש משהו בטענה זו, מכל-מקום כאשר מישהו אין לו מושג בתורת הלשון ובהתפתחות הלשונות, כל דיונו יוצא נלעג וחסר טעם.

זכורה לי למשל הדוגמה, שנוקט בה הכותב, ומתקצף מאוד, איך העיזו מחדשי השפה ליטול מלים כגון אדמדם או ירקרק ולהשתמש בהם במובן מוחלש (אדום חלש או ירוק חלש), בעוד רש"י פירש ( ויקרא יג49 ): אדמדם = אדום שבאדומים, ירקרק - ירוק שבירוקים!

אבל לא ידע הכותב, שכך הוא פירושו של רבי אברהם אבן עזרא!

מה פשעם של מחדשי הלשון שהלכו אחר ראב"ע ולא אחרי רש"י בעניין זה?"

תגובות