קוד: חסיד= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
בימינו כשאומרים "חסיד" מתכוונים במיוחד לאדם שמבטל את עצמו בפני רבי או אדמו"ר. אבל בתנ"ך יש למילה זו משמעות אחרת לגמרי: המילה "חסיד" באה מ"חסד", שמשמעו: לעשות טוב יותר ממה שחייבים, ולתת עזרה יותר ממה שמגיע. ישנם כמה סוגי חסידים:
א. חסידים בין אדם לחברו:
אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ, וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן; כֻּלָּם לְדָמִים יֶאֱרֹבוּ, אִישׁ אֶת אָחִיהוּ יָצוּדוּ חֵרֶם". החסיד , העושה מעבר לחיוב, אבד לגמרי מן הארץ ; והישר , העושה לפי החיוב, אבד רק מקרב האדם (והלך להתבודד במדבר).
הוֹשִׁיעָה ה', כִּי גָמַר חָסִיד; כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם"
ב. חסידים בין אדם למקום - ראו
החסידים של ה';
ג. ה' עצמו נקרא חסיד:
הָלֹךְ וְקָרָאתָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָפוֹנָה וְאָמַרְתָּ שׁוּבָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה' לוֹא אַפִּיל פָּנַי בָּכֶם כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם ה' לֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם". נראה שהכוונה היא, שה' יעשה עמם חסד, מעבר למה שמגיע להם, ויאפשר להם לשוב אליו.
צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו".
על היחס המיוחד שה' נותן לחסידים:
עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד , עִם גִּבּוֹר תָּמִים תִּתַּמָּם", נראה שיש כאן הדרגה: החסיד עושה יותר מהחיוב, התמים עושה בדיוק מה שחייבים; ובפסוק הבא, הנבר רק נזהר מרע אבל לא בהכרח עושה טוב, והעיקש הוא הגרוע ביותר.
עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם"
שָׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד, מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי"
וּדְעוּ כִּי הִפְלָה ה' חָסִיד לוֹ, ה' יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו"
עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא; רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ"
שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי, הוֹשַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלֹהַי הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ"
שָׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד , מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי" - צ"ע, מדוע הוא קורא לגוי לא חסיד , כאילו כל חטאו שאינו עושה מעבר לחובתו - והרי הוא רשע גמור? - אולי הכוונה לגוי המציג עצמו כחסיד, כאויבינו הג'יהאדיסטים, העושים כביכול מעבר לחובתם בכך שהם מקריבים את עצמם למען אמונתם, אולם למעשה זוהי "הקרבה" של מרמה ועוולה.
ראו גם: