קוד: פחם= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
בימינו, פֶחַם הוא חומר דלק שחור מוצק, ועל-שמו קרוי גם היסוד "פחמן".
אולם בלשון המקרא, לפי חלק מהפירושים,
פחם הוא חום גבוה:
פֶּחָם לְגֶחָלִים, וְעֵצִים לְאֵשׁ, וְאִישׁ מדיינים לְחַרְחַר רִיב": פחם הוא דבר שגורם לגחלים לבעור, כמו שעצים גורמים לאש לבעור. אם כך, פחם הוא חום כמו של אש; כך פירש מלבי"ם וכנראה גם רש"י (פירוט).
חָרַשׁ בַּרְזֶל מַעֲצָד, וּפָעַל בַּפֶּחָם, וּבַמַּקָּבוֹת ייִצְּרֵהוּ; וַיִּפְעָלֵהוּ בִּזְרוֹעַ כוחו...", ישעיהו נד16: "
[הִנֵּה] אנוכי בָּרָאתִי חָרָשׁ נופח בְּאֵשׁ פֶּחָם, וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ; ואנוכי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל" - חרש ברזל, אומן המייצר פסלים וכלים מברזל, לא חייב לעבוד דווקא עם חומר-דלק שחור מוצק, ישנם חומרי דלק אחרים; מסתבר יותר שהכוונה, שהחרש פועל בחום גבוה ופועל באש חמה על הברזל, כדי לכופף ולהמיס אותו וליצור את הפסל או הכלי.
יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים, אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָם" - אין הכוונה שה' זורק על רשעים פחי-זבל (למרות שזה בהחלט מגיע להם), אלא שהוא ממטיר עליהם חום גבוה, אש וגפרית.
צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ, שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם" - לפי חז"ל, פחים = חום, צִנִּים = צנינות = קור (פירושים נוספים).