קוד: כחש= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
השורש כחש דומה מצד אחד לשורש כחד שעניינו "העלמת האמת", ומצד שני לשורש שכח; לכן ניתן לפרש שהוא כולל את שתי המשמעויות - לכחש משמעו לשכוח בכוונה, לטעון "שכחתי" כאשר הטענה היא כחד ושקר:
ישנם אנשים
המכחשים בה', כלומר, מתעלמים מקיומו או מהתחייבויות שלהם כלפיו, "שוכחים" אותו בכוונה:
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם 'הִנֵּה הָאֶבֶן הַזֹּאֵת תִּהְיֶה בָּנוּ לְעֵדָה, כִּי הִיא שָׁמְעָה אֵת כָּל אִמְרֵי ה’ אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמָּנוּ, וְהָיְתָה בָכֶם לְעֵדָה, פֶּן תְּכַחֲשׁוּן בֵּאֶלֹהֵיכֶם'" - האבן תזכיר לכם, לא תוכלו לשכוח בכוונה.
חָטָא יִשְׂרָאֵל, וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם, וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם, וְגַם גָּנְבוּ, וְגַם כִּחֲשׁוּ, וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם" - "שכחו" בכוונה את החרם.
כִּי עַם מְרִי הוּא, בָּנִים כֶּחָשִׁים, בָּנִים לֹא אָבוּ שְׁמוֹעַ תּוֹרַת ה’" - מתעלמים מקיומו של ה' ולכן לא רוצים לשמוע את תורתו.
פָּשֹׁעַ וְכַחֵשׁ בה' וְנָסוֹג מֵאַחַר אֱלֹהֵינוּ, דַּבֶּר עֹשֶׁק וְסָרָה הֹרוֹ וְהֹגוֹ מִלֵּב דִּבְרֵי שָׁקֶר"
כִּחֲשׁוּ בה' וַיֹּאמְרוּ 'לֹא הוּא, וְלֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה, וְחֶרֶב וְרָעָב לוֹא נִרְאֶה'"
גַּם הוּא עון פְּלִילִי, כִּי כִחַשְׁתִּי לָאֵל מִמָּעַל"
פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי ה', מִי וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי"
נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בָּהּ', וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ. אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם לַחֲטֹא בָהֵנָּה" (פירוט)
לֹא תִּגְנֹבוּ, וְלֹא תְכַחֲשׁוּ, וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ"
אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף פָּרָצוּ, וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ"
בְּרָעָתָם יְשַׂמְּחוּ מֶלֶךְ, וּבְכַחֲשֵׁיהֶם שָׂרִים"
חֲרַשְׁתֶּם רֶשַׁע, עַוְלָתָה קְצַרְתֶּם, אֲכַלְתֶּם פְּרִי כָחַשׁ - כִּי בָטַחְתָּ בְדַרְכְּךָ בְּרֹב גִּבּוֹרֶיךָ" (פירוט)
סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל
,
וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן"
הוֹי עִיר דָּמִים כֻּלָּהּ כַּחַשׁ פֶּרֶק מְלֵאָה לֹא יָמִישׁ טָרֶף"
חַטַּאת פִּימוֹ דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם וּמֵאָלָה וּמִכַּחַשׁ יְסַפֵּרוּ"
כשאדם משקר לה', או משקר בקשר לה', הדבר משול לכפירה בה', ולכן משתמשים לפעמים בשורש כחש:
וַתְּכַחֵשׁ
שָׂרָה לֵאמֹר
'
לֹא צָחַקְתִּי
'
כִּי יָרֵאָה
;
וַיֹּאמֶר
'
לֹא כִּי צָחָקְתְּ
'" - שרה כביכול "שכחה" שה' רואה ללבב, ולכן הרשתה לעצמה לשקר. או: שרה "שכחה בכוונה" את המעשים שלה עצמה, וטענה שלא עשתה אותם.
וַיֹּאמֶר לוֹ 'גַּם אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ, וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר ה' לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם', כִּחֵשׁ לוֹ" [הנביא הזקן מבית-אל אמר לאיש-האלהים מיהודה]: הנביא כפר בנבואתו שלאיש הא-להים, ולכן הרשה לעצמו לומר לו שיעבור עליה; או: הנביא ניסה לגרום לאיש הא-להים לכפור בנבואתו ולפעול בניגוד לה.
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵבֹשׁוּ הַנְּבִיאִים אִישׁ מֵחֶזְיֹנוֹ בְּהִנָּבְאֹתוֹ, וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אַדֶּרֶת שֵׂעָר לְמַעַן כַּחֵשׁ" - נביאי השקר גורמים לבני ישראל לכפור בה'; או: נביאי השקר כופרים בנבואה ומתנהגים כאילו כל אחד יכול להיות נביא אם רק ילבש את הבגדים המתאימים...
כמה פסוקים מדברים על יצורים חיים או צמחים ש"מכחשים"; הכוונה, בהשאלה, שאותם יצורים "שוכחים בכוונה" את תפקידם, מתעלמים מחובתם כלפי הבריאה:
גֹּרֶן וָיֶקֶב לֹא יִרְעֵם, וְתִירוֹשׁ יְכַחֶשׁ בָּהּ" - התירוש מתעלם מחובתו כלפי הגפן או כלפי הארץ, כלומר הגפן לא מפיקה תירוש.
כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים, כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת וּשְׁדֵמוֹת לֹא עָשָׂה אֹכֶל..." - הזיתים מתעלמים מחובתם כלפי העצים או כלפי הארץ, כלומר עצי הזית לא נותנים יבול.
בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם, וּבְשָׂרִי כָּחַשׁ מִשָּׁמֶן" - הבשר שלי "שוכח" ומתעלם מהשומן, כלומר מאבד שומן. ומכאן, בלשון ימינו, התואר " כחוש " שמשמעו "רזה מאד.
אִם יְבַלְּעֶנּוּ מִמְּקוֹמוֹ, וְכִחֶשׁ בּוֹ 'לֹא רְאִיתִיךָ!'" - המקום שלו מתעלם מקיומו, ואומר לו "אני לא מכיר אותך!".
וַתִּקְמְטֵנִי לְעֵד הָיָה, וַיָּקָם בִּי כַחֲשִׁי, בְּפָנַי יַעֲנֶה" - הייסורים שלי הם, כביכול, עדים שמעידים על כך שאני מכחש, כופר בה' (ראו מלבי"ם).
כחש קרוב אל כעס: כעס הוא רוגז אמיתי ומוצדק על התנהגות בלתי הוגנת, ואילו כחש הוא רוגז מלאכותי על תביעה מוצדקת - שהנתבע מייחס לה חוסר הגינות. נמצא כחש ב- = לכפור בתביעה מוצדקת. ומכאן, בדרך כלל: להתנהג בניגוד לציפיה מוצדקת. כך ובשרי כחש משמן, כחש מעשה זית. לפי זה יש לבאר כך את בני נכר יכחשו לי: אני טוען, שהם עוינים לי, אך הם דוחים את טענתי מתוך רוגז מלאכותי. רק בשני מקומות נראה, שכחש מציין רמאות גרידא: למען כחש, כיחש לו" (רש"ר הירש על ויקרא ה21).
הפרעתוני: לא הבנתי מה הניע אותך לנוע מכיוון ה'שקר' החמור וזהו.
הגיזרון ל'שכח' הוא מפוקפק ביותר. צריך עיון גם הקשר בין 'כחש' של שקר ל'כחש' של רזון. אני אפילו מעלה ניחוש שאין זו אותה ח' מקורית. כל הפסוקים שהבאת, על כל פנים, מתפרשים בפשטות בלי הצורך בהגדרה המקורית הזו, שאין לה מקור ברור.
אראל: הפירוש המקובל בדברי המפרשים הוא דווקא לא שקר אלא כפירה;
אני ניסיתי למצוא פירוש אחד שמשלב את המשמעות "כפירה" עם המשמעות בפסוקים "וייכחשו אויביך לך", וזה מה שיצא...
הפרעתוני: בדקתי
באבן שושן וראיתי שגם הוא משער שייתכן ש"כחש" במובן של שקר נגזר מ"כחש"
במובן של רזון (ולא כמו ששיערתי, שייתכן שאין קשר בין המילים). כמובן
שאינו סבור כמוך ביחס לשאר.
על כל פנים "וייכחשו אויביך לך" אפשר לפרש מלשון רזון.