ישעיהו ל

1 הוי בנים סוררים נאם-יהוה לעשות עצה ולא מני ולנסך מסכה ולא רוחי למען ספות חטאת על-חטאת. 2 ההלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו לעוז במעוז פרעה ולחסות בצל מצרים. 3 והיה לכם מעוז פרעה לבשת והחסות בצל-מצרים לכלמה. 4 כי-היו בצען שריו ומלאכיו חנס יגיעו. 5 כל הבאיש על-עם לא-יועילו למו לא לעזר ולא להועיל כי לבשת וגם-לחרפה.

6 משא בהמות נגב בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה ושרף מעופף ישאו על-כתף עירים חילהם ועל-דבשת גמלים אוצרתם על-עם לא יועילו. 7 ומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזאת רהב הם שבת. 8 עתה בוא כתבה על-לוח אתם ועל-ספר חקה ותהי ליום אחרון לעד עד-עולם. 9 כי עם מרי הוא בנים כחשים בנים לא-אבו שמוע תורת יהוה. 10 אשר אמרו לראים לא תראו ולחזים לא תחזו-לנו נכחות דברו-לנו חלקות חזו מהתלות. 11 סורו מני-דרך הטו מני-ארח השביתו מפנינו את-קדוש ישראל.

12 לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאסכם בדבר הזה ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו. 13 לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה אשר-פתאם לפתע יבוא שברה. 14 ושברה כשבר נבל יוצרים כתות לא יחמל ולא-ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד ולחשף מים מגבא.

15 כי כה-אמר אדני יהוה קדוש ישראל בשובה ונחת תושעון בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם ולא אביתם. 16 ותאמרו לא-כי על-סוס ננוס על-כן תנוסון ועל-קל נרכב על-כן יקלו רדפיכם. 17 אלף אחד מפני גערת אחד מפני גערת חמשה תנסו עד אם-נותרתם כתרן על-ראש ההר וכנס על-הגבעה. 18 ולכן יחכה יהוה לחננכם ולכן ירום לרחמכם כי-אלהי משפט יהוה אשרי כל-חוכי לו.

19 כי-עם בציון ישב בירושלם בכו לא-תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך. 20 ונתן לכם אדני לחם צר ומים לחץ ולא-יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את-מוריך. 21 ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו. 22 וטמאתם את-צפוי פסילי כספך ואת-אפדת מסכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו. 23 ונתן מטר זרעך אשר-תזרע את-האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב. 24 והאלפים והעירים עבדי האדמה בליל חמיץ יאכלו אשר-זרה ברחת ובמזרה. 25 והיה על-כל-הר גבה ועל כל-גבעה נשאה פלגים יבלי-מים ביום הרג רב בנפל מגדלים. 26 והיה אור-הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבש יהוה את-שבר עמו ומחץ מכתו ירפא.

27 הנה שם-יהוה בא ממרחק בער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אכלת. 28 ורוחו כנחל שוטף עד-צואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים. 29 השיר יהיה לכם כליל התקדש-חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר-יהוה אל-צור ישראל. 30 והשמיע יהוה את-הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעף אף ולהב אש אוכלה נפץ וזרם ואבן ברד. 31 כי-מקול יהוה יחת אשור בשבט יכה. 32 והיה כל מעבר מטה מוסדה אשר יניח יהוה עליו בתפים ובכנרות ובמלחמות תנופה נלחם-בה. 33 כי-ערוך מאתמול תפתה גם-הוא למלך הוכן העמיק הרחב מדרתה אש ועצים הרבה נשמת יהוה כנחל גפרית בערה בה.