קוד: בעה= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: חגי הופר
אל:
מפרש רש"י - "נבעה בחומה נשגבה. מגולה ליכנס בה בחומות משגבכם נבעה לשון גלוי כמו בעובדיה (א ו) נבעו מצפוניו אתגליין מטמרוהי. ודונש פתר נבעה בליטה שהחומה נעשית כמין אבעבועות מפני הגשמי' וקלקול טיט רעוע".
ורד"ק - "ונבעה. הוא מקום נפוח בקיר והוא מענין שחין אבעבועותוכאשר בקיר מקום נפוח הוא קרוב ליפול".
וקאסוטו - "נבעה/ מתגדל ומתפשט, מלשון אבעבועות. לפי פירוש אחר, מלשון נבעו מצפוניו (עוב' ו): המתעמק בתוך הקיר".
ובישעיה, כא', 12 - "אם תבעיון בעיו, שבו אתיו",
מפרש רש"י - "אם תבקשו בקשתכם למהר הקץ".
וקאסוטו - "אם תשאלו (על פי הארמית בעא = שאל), שאלו, שובו ובואו עוד פעם".
כלומר, בעה, הוא כמו מעין נובע, או כמו בועה, וכך המשמע מאוחד בשני מקורות אלה. כי השאלה, אינה אלא באה לגלות את מה שהיה מכוסה קודם לכן, טרם נבע. וכפי שהראנו, אפשר הרבה פעמים להחליף את הע' בא' וכן גם כאן, שכן יש קשר בין נבע ובא. (באותו האופן שורש שעה שראינו, קרוב הוא לשורש נשא, כמו ב-נשא עיניו, מלבד קרבתו ל-שהה, כפי שראינו. ואולי גם יש קשר מסוים ל-שאה).
עוד נציין - כי צליל הבעבוע-פעפוע הוא אונומטופאי, כפי הנראה, כמו קול הבקבוק, הקרוב אליו במידת מה. צליל אונומטופאי שני בפרק זה - "צא תאמר לו" (ישעיה, ל', 22), שבאותו אופן היה יכול להכתב - צ' (בסגול, או צירה), צליל המיאוס הידוע, שאם אני מנתח אותו, נראה לי שהוא נגזר מצליל הצרצור הטורדני, שהוא ודאי אונומטופאי.