ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
ה
>
ל-ה=ל-י
>
בעה
קוד: בעה בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו ביעור והשחתה. ומבעה הוא מ-4 אבות נזיקין, ריש בבא-קמא ["בעי" בשורש עיה].
[שבי"ל]
הגדרה:
= נבע, התנפח, בעבע
/ חגי הופר
מופשט:
אבעבועות (מחלה)
= מין שחין שמשחית הגוף.
[באה רק בספר שמות]
פועל:
בעָה (פעל)
[באה רק בספר ישעיהו]
פועל:
נבעה (נפעל)
צילום:
תוכן1:
פרץ נופל נבעה בחומה נשגבה
/ אראל
תוספות ותגובות