קוד: נשמה= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה"
בקשר לאדם:
וַיִּגְוַע כֹּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל הַשֹּׁרֵץ הַשֶּׁרֶץ עַל הָאָרֶץ, וְכֹל הָאָדָם. כָּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ"
רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה, לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה"
וַיַּכֶּה יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ... וְאֵת כָּל מַלְכֵיהֶם.. וְאֵת כָּל הַנְּשָׁמָה הֶחֱרִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל"
וַיַּכּוּ אֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ לְפִי חֶרֶב הַחֲרֵם לֹא נוֹתַר כָּל נְשָׁמָה וְאֶת חָצוֹר שָׂרַף בָּאֵשׁ"
וְכֹל שְׁלַל הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְהַבְּהֵמָה בָּזְזוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רַק אֶת כָּל הָאָדָם הִכּוּ לְפִי חֶרֶב עַד הִשְׁמִדָם אוֹתָם, לֹא הִשְׁאִירוּ כָּל נְשָׁמָה" - בני ישראל בזזו את הבהמה אבל הרגו את האדם, לא השאירו כל נשמה (כלומר, אדם).
וַיְהִי כְמָלְכוֹ הִכָּה אֶת כָּל בֵּית יָרָבְעָם, לֹא הִשְׁאִיר כָּל נְשָׁמָה לְיָרָבְעָם עַד הִשְׁמִדוֹ..."
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָלָה בֶּן הָאִשָּׁה בַּעֲלַת הַבָּיִת, וַיְהִי חָלְיוֹ חָזָק מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה" (פירוט)
חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם, אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ, כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא?!"
אֶת מִי הִגַּדְתָּ מִלִּין, וְנִשְׁמַת מִי יָצְאָה מִמֶּךָּ?" (פירוט)
וַיֵּרָאוּ אֲפִקֵי יָם, יִגָּלוּ מֹסְדוֹת תֵּבֵל, בְּגַעֲרַת ה', מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ" (ודומה לזה תהלים יח16)
כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה, גַּם הוא[הִיא] לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב, מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה, נִשְׁמַת ה' כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ"
כֹּה אָמַר הָאֵל ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ, נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ"
מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַ יֹאבֵדוּ, וּמֵרוּחַ אַפּוֹ יִכְלוּ"
מִנִּשְׁמַת אֵל יִתֶּן קָרַח, וְרֹחַב מַיִם בְּמוּצָק"
כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב וְלֹא לָנֶצַח אֶקְּצוֹף, כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי" (פירוט)
כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּ יָהּ"
נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם, חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן" (פירוט)
כִּי כָל עוֹד נִשְׁמָתִי בִי, וְרוּחַ אֱלוֹהַּ בְּאַפִּי"
אָכֵן רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ, וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם"
רוּחַ אֵל עָשָׂתְנִי, וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּנִי"
אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ, רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף"
וְעַל מָרֵא שְׁמַיָּא הִתְרוֹמַמְתָּ... וְלֵאלָהָא דִּי נִשְׁמְתָךְ בִּידֵהּ וְכָל אֹרְחָתָךְ לֵהּ לָא הַדַּרְתָּ"
וְהֵיךְ יוּכַל עֶבֶד אֲדֹנִי זֶה לְדַבֵּר עִם אֲדֹנִי זֶה, וַאֲנִי מֵעַתָּה לֹא יַעֲמָד בִּי כֹחַ, וּנְשָׁמָה לֹא נִשְׁאֲרָה בִי" - דניאל לא יכול לדבר עם מלאך ה', כי לא נשארה בו נשמה.
אופיא", האופי, או ל"
אופיא טבא", האופי הטוב, ה"סופר אגו" של האדם.
ייתכן שהמילה נשמה קשורה למילה
שֵם, המייצגת מהות מופשטת, או למילה
שמים: "וייתכן להיות
כל אשר נשמת רוח חיים באפו שב אל האדם, כי לא מצאנו נשמה חוץ מנשמת האדם. ורבים אמרו שנקראת כן בעבור שהיא מן השמים; ואם הם שני שורשים, ימצא כמוהו
"
(אבן עזרא על בראשית ז).
פירוש זה תואם למערכת המושגים המקובלת בקבלה ובחסידות.
2. אולם, בלשון חז"ל, כמו בלשון ימינו, דווקא השורש
נשמ מייצג את מערכת הנשימה:
כמה שינת הסוס? שתין נשמי" (תלמוד בבלי, סוכה כו:).
כל הנשמה תהלל יה" = "
על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבוראו" (רבי לוי בשם רבי חנינא, בראשית רבה יד יא).
הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם אַחֲרִישׁ אֶתְאַפָּק כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה, אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד" - יש שפירשו שהמילה אֶשֹּׁם היא כמו אנשום, והיא מציינת הוצאת אויר מהריאות.
ונשמת - מלשון נשימה ונשיבת רוח" (מצודות על איוב כו4).
נשמה (כמו נפש ורוח) תחילת הוראתה הוצאת האויר מן הריאה... אחר-כך הושאל שם נשמה להורות על העצם המשכיל החי לנצח, וקראו אותו גם-כן רוח ונפש" (שד"ל על בראשית ב7).
יש פסוקים שניתן לפרש לפי כל אחד משני הפירושים:
וַיִּגְוַע כֹּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל הַשֹּׁרֵץ הַשֶּׁרֶץ עַל הָאָרֶץ, וְכֹל הָאָדָם. כָּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ" - 1 הביטוי " כל אשר נשמת..." יכול להתייחס לביטוי " כל האדם " שנזכר בסוף הפסוק הקודם (כדברי אבן עזרא שם); 2 אך ייתכן גם שהוא מתייחס ל" כל בשר הרומש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה... " שנזכר בתחילת הפסוק הקודם, שהרי כל החיות הנושמות מתו במבול (כדברי שד"ל על בראשית ב7).
חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם, אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ, כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא?!" - 1 הנשמה, שה' נתן באדם, היא הדבר היחיד המחזיק אותו בחיים, ולכן אין טעם לייחס חשיבות לאדם כאשר הוא פועל נגד ה'; 2 האדם תלוי באויר, "
כל חיותו וכוחו תלויים בנשימת אפו שהוא רוח פורח..." (שד"ל ע"פ רש"י).
וַיֵּרָאוּ אֲפִקֵי יָם, יִגָּלוּ מֹסְדוֹת תֵּבֵל, בְּגַעֲרַת ה', מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ" - 1 המשורר מכנה את הפעולות האלהיות המופלאות של ה' בשם "נשמה" כדי להדגיש שהן חורגות מגדר הטבע; 2 המשורר מדמה את הרוח החזקה, החושפת את קרקע הים, לנשימה היוצאת מאפו של ה'.
שָׂמָהּ לִשְׁמָמָה אָבְלָה עָלַי שְׁמֵמָה נָשַׁמָּה כָּל הָאָרֶץ כִּי אֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב"
וְאָמַרְתָּ לִבְנֵי עַמּוֹן שִׁמְעוּ דְּבַר אֲדֹנָי ה' כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' יַעַן אָמְרֵךְ הֶאָח אֶל מִקְדָּשִׁי כִּי נִחָל וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל כִּי נָשַׁמָּה וְאֶל בֵּית יְהוּדָה כִי הָלְכוּ בַּגּוֹלָה"
בְּתִתִּי אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁמָמָה וּנְשַׁמָּה אֶרֶץ מִמְּלֹאָהּ בְּהַכּוֹתִי אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי בָהּ וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה'"
וְהָאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה תֵּעָבֵד תַּחַת אֲשֶׁר הָיְתָה שְׁמָמָה לְעֵינֵי כָּל עוֹבֵר"
וְאָמְרוּ הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה הָיְתָה כְּגַן עֵדֶן וְהֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת וְהַנְשַׁמּוֹת וְהַנֶּהֱרָסוֹת בְּצוּרוֹת יָשָׁבוּ"
וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבוֹתֵיכֶם כִּי אֲנִי ה' בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי"
וְאֵסָעֲרֵם עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם וְהָאָרֶץ נָשַׁמָּה אַחֲרֵיהֶם מֵעֹבֵר וּמִשָּׁב וַיָּשִׂימוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה לְשַׁמָּה"
תְּהִי טִירָתָם נְשַׁמָּה בְּאָהֳלֵיהֶם אַל יְהִי יֹשֵׁב"
השורש
נשמ הוא גם השורש של שם החיה
תנשמת:
וְאֶת הַתִּנְשֶׁמֶת וְאֶת הַקָּאָת וְאֶת הָרָחָם"
וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט וְהַתִּנְשָׁמֶת"
אֶת הַכּוֹס וְאֶת הַיַּנְשׁוּף וְהַתִּנְשָׁמֶת"