ויקרא יא

1 וידבר יהוה אל-משה ואל-אהרן לאמר אלהם. 2 דברו אל-בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל-הבהמה אשר על-הארץ. 3 כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו. 4 אך את-זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפרסי הפרסה את-הגמל כי-מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם. 5 ואת-השפן כי-מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם. 6 ואת-הארנבת כי-מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם. 7 ואת-החזיר כי-מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא-יגר טמא הוא לכם. 8 מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם. 9 את-זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר-לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו. 10 וכל אשר אין-לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם. 11 ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת-נבלתם תשקצו. 12 כל אשר אין-לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם. 13 ואת-אלה תשקצו מן-העוף לא יאכלו שקץ הם את-הנשר ואת-הפרס ואת העזניה. 14 ואת-הדאה ואת-האיה למינה. 15 את כל-ערב למינו. 16 ואת בת היענה ואת-התחמס ואת-השחף ואת-הנץ למינהו. 17 ואת-הכוס ואת-השלך ואת-הינשוף. 18 ואת-התנשמת ואת-הקאת ואת-הרחם. 19 ואת החסידה האנפה למינה ואת-הדוכיפת ואת-העטלף. 20 כל שרץ העוף ההלך על-ארבע שקץ הוא לכם. 21 אך את-זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על-ארבע אשר-לא כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על-הארץ. 22 את-אלה מהם תאכלו את-הארבה למינו ואת-הסלעם למינהו ואת-החרגל למינהו ואת-החגב למינהו. 23 וכל שרץ העוף אשר-לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם. 24 ולאלה תטמאו כל-הנגע בנבלתם יטמא עד-הערב. 25 וכל-הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד-הערב. 26 לכל-הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל-הנגע בהם יטמא. 27 וכל הולך על-כפיו בכל-החיה ההלכת על-ארבע טמאים הם לכם כל-הנגע בנבלתם יטמא עד-הערב. 28 והנשא את-נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד-הערב טמאים המה לכם.

29 וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על-הארץ החלד והעכבר והצב למינהו. 30 והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת. 31 אלה הטמאים לכם בכל-השרץ כל-הנגע בהם במתם יטמא עד-הערב. 32 וכל אשר-יפל-עליו מהם במתם יטמא מכל-כלי-עץ או בגד או-עור או שק כל-כלי אשר-יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד-הערב וטהר. 33 וכל-כלי-חרש אשר-יפל מהם אל-תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו. 34 מכל-האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל-משקה אשר ישתה בכל-כלי יטמא. 35 וכל אשר-יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם. 36 אך מעין ובור מקוה-מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא. 37 וכי יפל מנבלתם על-כל-זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא. 38 וכי יתן-מים על-זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם.

39 וכי ימות מן-הבהמה אשר-היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד-הערב. 40 והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד-הערב והנשא את-נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד-הערב. 41 וכל-השרץ השרץ על-הארץ שקץ הוא לא יאכל. 42 כל הולך על-גחון וכל הולך על-ארבע עד כל-מרבה רגלים לכל-השרץ השרץ על-הארץ לא תאכלום כי-שקץ הם. 43 אל-תשקצו את-נפשתיכם בכל-השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם. 44 כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את-נפשתיכם בכל-השרץ הרמש על-הארץ. 45 כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני. 46 זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל-נפש השרצת על-הארץ. 47 להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל.