קוד: כבס= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם"
כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ יִקְדָּשׁ וַאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ עַל הַבֶּגֶד אֲשֶׁר יִזֶּה עָלֶיהָ תְּכַבֵּס בְּמָקוֹם קָדֹשׁ" (וכן פעמים רבות בפרשיות הטהרה בויקרא יא, יג, יד, טו, טז, יז)
וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ" (וכן במדבר ח, יט, לא)
וּמְפִבֹשֶׁת בֶּן שָׁאוּל יָרַד לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ וְלֹא עָשָׂה רַגְלָיו וְלֹא עָשָׂה שְׂפָמוֹ וְאֶת בְּגָדָיו לֹא כִבֵּס לְמִן הַיּוֹם לֶכֶת הַמֶּלֶךְ עַד הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּא בְשָׁלוֹם"
כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר, וְתַרְבִּי לָךְ בֹּרִית, נִכְתָּם עונך לְפָנַי, נְאֻם ד' ה'" = גם אם תכבסי את בגדייך, כדי להסיר מהם את כתמי הדם של האביונים שרצחת, זה לא יעזור לך, כי הכתם נמצא לפניי (פירוט ופירושים נוספים).
כַּבְּסִי מֵרָעָה לִבֵּךְ, יְרוּשָׁלִַם, לְמַעַן תִּוָּשֵׁעִי; עַד מָתַי תָּלִין בְּקִרְבֵּךְ מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ?" = אל תסתפקי בכיבוס הבגדים מכתמי-הדם; את צריכה לכבס את הלב שלך, כדי להוציא ממנו את המחשבות הרעות שגרמו לך לשפוך דם (פירוט).
וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת יוֹם בּוֹאוֹ, וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאוֹתוֹ? כִּי הוּא כְּאֵשׁ מְצָרֵף, וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים" - מלאך הברית ינקה ויטהר את החברה ע"י השמדת הפושעים.
[הֶרֶב]ה כַּבְּסֵנִי מעוני, וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי...
תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר, תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין": רוב המפרשים פירשו גם כאן, שהכוונה לניקיון יסודי - דוד ביקש מה' שימחק לו את כל העוונות שהיו קשורים למעשה זה, עד שלא יישאר בו שום כתם; ורבי עקיבא פירש, שהמשל מתייחס לא רק לניקיון אלא גם לתהליך שמביא לניקיון - תהליך של סחיטה ושפשוף, שהוא משל לייסורים.
קצת קשה להסביר לפי זה את הפסוק (בראשית מט11): "אֹסְרִי לַגֶּפֶן עירהוְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ
כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סותה
";
ייתכן שהפועל "כיבס" מופיע כאן במשמעות מושאלת "טבל בנוזל", והפסוק מלמד
שלבושם של בני יהודה יהיה תמיד טבול ביין מרוב שפע; וייתכן שבימיהם נהגו
להשתמש ביין לשם כביסה (אבל להשערה זו אין תמיכה משום מקור אחר).