דברים כ

1 כי-תצא למלחמה על-איבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי-יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים. 2 והיה כקרבכם אל-המלחמה ונגש הכהן ודבר אל-העם. 3 ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על-איביכם אל-ירך לבבכם אל-תיראו ואל-תחפזו ואל-תערצו מפניהם. 4 כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם-איביכם להושיע אתכם. 5 ודברו השטרים אל-העם לאמר מי-האיש אשר בנה בית-חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו פן-ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו. 6 ומי-האיש אשר-נטע כרם ולא חללו ילך וישב לביתו פן-ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו. 7 ומי-האיש אשר-ארש אשה ולא לקחה ילך וישב לביתו פן-ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה. 8 ויספו השטרים לדבר אל-העם ואמרו מי-האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את-לבב אחיו כלבבו. 9 והיה ככלת השטרים לדבר אל-העם ופקדו שרי צבאות בראש העם.

10 כי-תקרב אל-עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום. 11 והיה אם-שלום תענך ופתחה לך והיה כל-העם הנמצא-בה יהיו לך למס ועבדוך. 12 ואם-לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה. 13 ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את-כל-זכורה לפי-חרב. 14 רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל-שללה תבז לך ואכלת את-שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך. 15 כן תעשה לכל-הערים הרחקת ממך מאד אשר לא-מערי הגוים-האלה הנה. 16 רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל-נשמה. 17 כי-החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי כאשר צוך יהוה אלהיך. 18 למען אשר לא-ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם.

19 כי-תצור אל-עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא-תשחית את-עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור. 20 רק עץ אשר-תדע כי-לא-עץ מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מצור על-העיר אשר-הוא עשה עמך מלחמה עד רדתה.