השלטון הרצוי בישראל ע"פ התורה

קוד: ביאור:דברים יז18 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

דברים יז18: "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ, וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם"

- ברגע שהמלך עולה לשלטון ויושב על כסא המלכות, הוא חייב לכתוב לו משנה (עותק שני) של התורה הזאת על ספר, שאותו יעתיק מספר התורה הנמצא במקדש אצל הכהנים הלויים.

עצות

המלך חייב לכתוב לו ספר תורה, ובפסוק הבא נאמר שהוא חייב גם לקרוא בו ולקיים את הכתוב בו. וחז"ל פירשו שחובת המלך לקרוא בתורה מתייחסת במיוחד לטקס הקריאה הלאומי בשנת ההקהל, דברים לא11: "בְּבוֹא כָּל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם": "אחרים אומרים: אין קורין ביום הקהל, אלא משנה תורה בלבד" (ספרי).

המצוות האלו מעניינות, כי הן מדגישות שהמלך כפוף לחוק לפחות כמו כל אזרח אחר. זאת בניגוד לעמים אחרים, שבהם המלך היה המחוקק. עד כמה שידוע לי, זו הדוגמה ראשונה בהסטוריה ל הפרדת רשויות.

אולם המצוות האלו מעניינות גם מסיבה נוספת - אלו התפקידים היחידים של המלך הנזכרים בתורה! חיפשתי בכל התורה, ולא מצאתי שום תפקיד אחר של המלך, אלא רק איסורים - דברים יז16: "לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים, וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס" (פירוט), דברים יז17: "וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ, וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד" (פירוט).

התמיהה מתחזקת כאשר משוים את פרשתנו לדברי העם בספר שמואל, המפרטים לפחות שני תפקידים של המלך, שמואל א ח20: "וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם, וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ, וְיָצָא לְפָנֵינוּ, וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ". לפי חלק מהדעות, הרמב"ם למד מכאן שלמלך ישנם שני תפקידים: "שאין ממליכין מלך תחלה אלא לעשות משפט ומלחמות, שנאמר ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו"  ( רמב"ם הלכות מלכים ד י).   אולם, בכל האירועים המתוארים בפרשה, ובפרט באירועים הקשורים למשפט או מלחמות, אין כל רמז לתפקיד כלשהו שממלא המלך; נזכרים רק השופטים, הכהנים, הזקנים והשוטרים:

• דברים יז8-9: "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דְּבַר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ, וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ, וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דָבָר הַמִּשְׁפָּט" (פירוט).
• דברים יט11-12: "וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שֹׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ וָמֵת וְנָס אֶל אַחַת הֶעָרִים הָאֵל, וְשָׁלְחוּ זקני עִירוֹ וְלָקְחוּ אֹתוֹ מִשָּׁם וְנָתְנוּ אֹתוֹ בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם וָמֵת".
• דברים יט17: "וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי ה', לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם".
• דברים כא1-2: "כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ, וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל".
• דברים כ2: "וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה, וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל הָעָם".
• דברים כ5: "וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר: מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ - יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ",  דברים כ8: "וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ: מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב - יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ" (פירוט).
• דברים כ9: "וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם, וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם" (פירוט) - המלחמה מנוהלת ע"י כהן ושוטרים הממנים שרי-צבאות - בלי מלך כלל! (ראו גיוס חובה וצבא קבע - לא בתורה).

האמנם תפקידו היחיד של המלך הוא לכתוב את התורה ולקרוא בה? כמה תשובות.

1. מלך ייצוגי בלבד

אכן, תפקידו של המלך בתורה הוא ייצוגי בלבד. המלך בתורה דומה למלכי אנגליה, בלגיה או תאילנד בימינו, וכן לנשיא מדינת ישראל. הוא מנהל טקסים תורניים, אבל מעבר לכך אין לו תפקידים או סמכויות.

אם כך, למה בכלל צריך מלך? הדבר נרמז בתחילת הפרשה,  דברים יז14: "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ, וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי" (פירוט): המלך נועד לאחד את ישראל לעם אחד, ולייצג אותו בכבוד בפני הגויים האחרים.

כשבני-ישראל ביקשו מלך שישפוט אותם, הדבר היה רע מאד בעיני שמואל,  שמואל א ח6: "וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ, וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל אֶל ה'" (פירוט), וגם ה' ראה בכך חטא,  שמואל א ח7: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל 'שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ, כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם" (פירוט).   בני-ישראל לא רצו מלך ייצוגי כמו בתורה - הם רצו מלך פעיל, השופט ונלחם, ולשם כך גם גובה מיסים ומגייס בכפיה והופך את כל ישראל לעבדיו - בניגוד גמור לכוונת התורה.

• אמנם, לפי פירוש זה קשה להבין את האיסורים המוטלים על המלך, ובפרט, דברים יז17: "וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד" (פירוט): נראה משם, שמותר למלך להרבות כסף וזהב, רק לא "מאד". אבל, אם המלך הוא ייצוגי בלבד, ואין לו שום סמכויות - מניין יהיה לו כסף וזהב? הרי אסור לו אפילו לגבות מיסים!

תפקיד המלך לא נכתב בתורה כי הוא אינו קבוע - הוא תלוי ברצון העם הממנה את המלך.  מינוי המלך עצמו תלוי ברצון העם ואמירתם, דברים יז14: "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ, וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ..." (פירוט), ומסתבר שגם תפקידי המלך - אם מחליטים למנותו - תלויים ברצון העם.

בימי שמואל הנביא, בני-ישראל רצו מלך שישפוט ויילחם, שמואל א ח20: "וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ, וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ", וזה מה שקיבלו, ואף הרמב"ם למד מדבריהם את תפקידיו העיקריים של המלך.  אולם בתקופות אחרות, העם הממנה את המלך יכול לתת למלך תפקידים אחרים.

3. מלך אבסולוטי

תפקיד המלך לא נכתב בתורה כי מושג המלך היה ידוע עוד לפני מתן תורה:  מלך הוא שליט בעל סמכות מוחלטת, שכל האזרחים הם עבדים שלו. למלך אין תפקידים מוגדרים - מותר לו לעשות כל מה שהוא רוצה ולקבל על עצמו כל תפקיד שהוא רואה לנכון. וכן נאמר במשפט המלך,  שמואל א ח17: "צֹאנְכֶם יַעְשֹׂר, וְאַתֶּם תִּהְיוּ לוֹ לַעֲבָדִים".

לפי פירוש זה, קשה להבין את הדעה שלפיה יש מצוה למנות מלך (רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות). אחד העקרונות החשובים בתורה הוא ההתנגדות לשיעבוד של אדם לאדם. אמנם מותר לאדם מישראל למכור את עצמו לעבדות, אבל רק לזמן קצר - שש שנים לכל היותר, או עד שנת היובל - והתורה מגנה את מי שעושה זאת ו"קונה אדון לעצמו".  אם כך, איך ייתכן שבני-ישראל מצווים למנות עליהם אדון שיהפוך את כולם לעבדים?!

ואכן, לפי כמה מפרשים אין מצוה למנות מלך, אלא הדבר תלוי ברצון העם (הנצי"ב). לכתחילה עדיף שלא למנות מלך, ורק בדיעבד - אם העם מתעקש ולא מוכן לוותר - הדבר מותר (אברבנאל).

אולם אפשר ליישב את דעת הרמב"ם, שהמצוה בתורה היא לא למנות מלך כלשהו, אלא רק, דברים יז15: "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ" (פירוט).    וכשעם ישראל משתעבד למלך שה' בחר בו, אין זה בבחינת שיעבוד לבשר ודם, אלא שיעבוד לה' שבחר באותו מלך.

יש דמיון בין מלך לבין נביא: כשבני ישראל מצייתים לנביא, לא נאמר שהם סובלים מ"עריצות" חלילה, שהרי הנביא מייצג את ה' וכל דבריו הם דברי ה'. כך גם המלך שה' בחר בו מייצג את ה', ולכן השמיעה בקולו אינה "עריצות" אלא שיעבוד לה'.

ראיה לפירוש זה היא העובדה, שכל השופטים שעמדו לישראל במשך מאות שנים, מיהושע בן-נון ועד וכולל שמואל הנביא, לא עסקו במינוי מלך. וגדעון אף סירב להתמנות למלך, ושמואל גינה את בני-ישראל המבקשים מלך. והסיבה, שבמשך כל תקופת השופטים, ה' לא בחר באף אדם להיות מלך, ולכן לא יכלו לקיים מצוה זו. גם בימי שמואל, ה' לא בחר עדיין במלך (המלך שה' בחר בו היה דוד, והוא היה עדיין צעיר באותו זמן), אולם בני-ישראל לא רצו לחכות שה' יבחר, אלא רצו ששמואל ימנה להם מלך מייד. ולכן שמואל "נאלץ" כביכול למנות את שאול, והוא לא היה ראוי להיות מלך לדורות, כפי שהוכיח סופו על תחילתו.

ויש הקבלה בין מינוי מלך לבניין בית הבחירה: כפי שבית הבחירה חייב להיות, דברים יב14: "כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ", ולכן לא יכלו לבנותו עד שה' גילה את המקום אשר בחר בו - בימי דוד,
כך גם המלך חייב להיות "אשר יבחר ה'", ולכן לא יכלו למנות מלך לדורות עד שה' גילה שבחר בדוד.

דקויות

1. כיסא ממלכתו - כיסא הוא משל של לכוחו של השליט.   "והיה כשבתו על כסא ממלכתו - אם עושה הוא כל האמור בענין, כדאי הוא שישב על כסא ממלכתו" (ספרי, רש"י).

2. משנה התורה - "שתי ספרי תורות: אחת שהיא מונחת בבית גנזיו, ואחת שנכנסת ויוצאת עמו. ואונקלוס תרגם פתשגן, פתר משנה לשון שנון ודיבור" (רש"י).   ראו גם:

• פרשת שופטים - מדוע הצטווה המלך לשני ספרי תורה? / אהובה קליין
• המלך והתורה / שיר מאת אהובה קליין (c).

הקבלות

1. גם בספר קהלת נרמז, שהחכם צריך להמשיך ללמוד גם לאחר שהוא נעשה מושל,  קהלת י4: "אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ - מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח" (פירוט), כדי שלא יעשה שגיאות,  קהלת י5: "יֵשׁ רָעָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט" (פירוט).

2. גם בספר משלי נאמר שהמלך כפוף לחוק, משלי לא5: "פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי" (פירוט).

3. מלך העוסק בלימוד וחכמה נזכר גם בכתבי אפלטון על המדינה.