קוד: חירות לעומת עבדות לה' בתנ"ך
סוג: התאמה1
מאת: אראל
אל:
כל בני האדם נולדו חופשיים", אולם לפי התורה, מייד לאחר שהאדם נוצר, כבר הטיל עליו ה' מצוות ומגבלות: "
פרו ורבו", "
לעבדה ולשמרה", "
לא תאכל ממנו";
שלח את עמי", אולם זה רק חצי פסוק, הפסוק המלא הוא, שמות ז26: "
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: בֹּא אֶל פַּרְעֹה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: כֹּה אָמַר ה': שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי" - יציאת מצרים נועדה רק לאפשר לבני ישראל לעבוד את ה';
חג החירות", ובתפילה "
זמן חירותנו", כלל אינו נקרא כך בתורה; הוא למעשה מורכב משני חגים - "
חג הפסח" ו"
חג המצות", ושניהם נקראים דווקא על-שם המצוות שאנו מחוייבים להן כעבדי ה'.
כִּי עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד"; וכדברי חז"ל "
שטרי קודם" (שטר הבעלות של ה' על בני ישראל קודם לשטר הבעלות של האדם).
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן לֹא אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם ה' יִמְשֹׁל בָּכֶם", שמואל א יב12: "
וַתֹּאמְרוּ לִי 'לֹא כִּי מֶלֶךְ יִמְלֹךְ עָלֵינוּ', וה' אֱלֹהֵיכֶם מַלְכְּכֶם!" (פירוט).
ניתן ליישב את הסתירה בעזרת ההנחה, שחוקי ה' - בורא העולם - הם למעשה חוקי ההוויה - הבריאה.
הרי כל אדם, בכל מצב, משועבד לחוקי הבריאה: הוא חייב לאכול כדי לחיות, חייב לשמור על הבריאות כדי לא לחלות, וכו'. אם כך, החופש מתבטא בכך שהאדם משועבד רק לחוקי הבריאה, ולא לאדם אחר:
חג הפסח" מציין את העובדה שה' פסח - דילג על בתי בני ישראל במצרים, ולא נתן למוות לפגוע בהם; משל לכך שמי שחי לפי חוקי הבריאה זוכה לחיים. השם "
חג המצות" מציין את ההסתפקות במועט - תמצית של לחם ומים; משל לכך שמי שמסתפק במועט יכול להיות חופשי וכמעט אינו צריך לעבוד (רמב"ם, מורה נבוכים ג יב).
עבדיי הם - ולא עבדים לעבדים" (קידושין כב:).
אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל" (פירוט).
וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם, דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ; יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" (פירוט); "
דרור" = "
חירות" (תרגום אונקלוס שם).
בתורה, אכן, ישנם פסוקים רבים המדגישים את האוטונומיה והבחירה החופשית של האדם - גם מול ה'.