קוד: ביאור:שמואל א יב12 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
הנביא שמואל הוכיח את בני ישראל כשלא נהגו כך:
שמואל א יב12: "וַתִּרְאוּ כִּי נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן בָּא עֲלֵיכֶם, וַתֹּאמְרוּ לִי 'לֹא, כִּי מֶלֶךְ יִמְלֹךְ עָלֵינוּ!', וה' אֱלֹהֵיכֶם מַלְכְּכֶם!
"
בני ישראל ביקשו משמואל שימנה להם מלך שישפוט אותם (בפרק ח). הבקשה שלהם נחשבה למאיסה בה' (כי הם רצו שהמלך ישפוט אותם בחוקים אנושיים ולא בחוקי התורה), אך למרות זאת ה' קיבל את בקשתם ומינה להם מלך (שאול - בפרקים ט-י). לאחר מכן ה' הביא עליהם את נחש, מלך בני-עמון (בפרק יא), כמו שעשה בכל תקופת השופטים כשבני ישראל עזבו אותו, על-מנת לעורר אותם לתשובה ולחרטה על כך שביקשו מלך; אך הפעם בני ישראל הגיבו בצורה שונה - במקום לפנות אל ה' ולבקש ממנו שיעזור להם, הם באו לעירו של שאול - המלך החדש:
שמואל א יא4: "וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים גִּבְעַת שָׁאוּל, וַיְדַבְּרוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵי הָעָם
...
"
שאול השתמש בסמכויתיו כמלך, גייס את כל העם בכפיה והצליח להכות את בני עמון.
אמנם, שאול ייחס את הניצחון לה':
שמואל א יא13: "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל 'לֹא יוּמַת אִישׁ בַּיּוֹם הַזֶּה, כִּי הַיּוֹם עָשָׂה ה' תְּשׁוּעָה בְּיִשְׂרָאֵל'
"
וכך הפרשה הזאת הסתיימה בשלום, אך הנזק כבר נגרם - בני ישראל כבר הפסיקו להתייחס לאיומים בטחוניים כאל קריאה להתקרב אל ה'.
שמואל ניסה לעצור את התהליך, והזכיר לבני ישראל שבעבר ה' תמיד הושיע את בני ישראל מאויביהם כאשר הם זעקו אליו ותיקנו את מעשיהם (פרק יב, פסוקים 7-11), ולכן היה ראוי שגם הפעם יזעקו אל ה' ויתחרטו מבקשת המלך (בפסוק שלנו), אך המלך כבר התמנה, הנזק כבר נעשה, והפער בין ה' לבין עם ישראל הלך והתרחב.
2. אך יש שפירשו, שמלך בני עמון הוא הסיבה לבקשת המלך. לפי זה יש לפרש, שהפסוקים הראשונים בפרק יא (פסוקים 1-3), המתארים את עליית מלך בני עמון, קרו לפני פרק ח, והם למעשה הסיבה האמיתית שבני ישראל ביקשו מלך; הבעיה המשפטית עם בניו של שמואל היתה רק תירוץ (ראו גם שמואל חושף את התרמית).