שמואל חושף את התרמית הגדולה

קוד: ביאור:שמואל א יב2 בתנ"ך

סוג: מסקנה

מאת: אראל

אל:

בנאום הפרידה שלו, אמר שמואל אל בני ישראל (שמ"ב יב 1-3): "...הנה שׁמעתי בקלכם לכל אשׁר-אמרתם לי ואמליך עליכם מלך. ועתה הנה המלך מתהלך לפניכם ואני זקנתי ושׂבתי ובני הנם אתכם ואני התהלכתי לפניכם מנערי עד-היום הזה... את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי...". יש כמה פירושים לביטוי "ובניי הנם אתכם":

1. שמואל רוצה להבהיר, שדברי התוכחה שלו אינם מהווים "תעמולת בחירות", אלא תוכחה כֵנה. לכן הוא מבהיר, שהוא פרש סופית מן החיים הפוליטיים:

• הנה המלך מתהלך לפניכם - ואי-אפשר להדיח אותו;
• ואני זקנתי ושבתי - גם אילו היה אפשר להדיח אותו, אני לא הייתי יכול להתמודד על ההנהגה בגילי המופלג;
• ובניי הנם אתכם - אפילו הבנים שלי לא תומכים בי אלא בדעה שלכם - הם תומכים במלך כמוכם.

ולכן אתם לא צריכים לחשוש שאני אקח לכם את המלוכה שאתם כל-כך רוצים; אתם יכולים להקשיב לדברים שלי באובייקטיביות (מצודת דוד).

2. שמואל רוצה להבהיר, בסוף ימי שלטונו, שהוא לא נהנה במאומה מהשלטון:

• הנה המלך מתהלך לפניכם - ולא אני, כי אותי הדחתם לפני זמני, ולא נתתם לי אפילו את הכבוד לשלוט עד מותי;
• ואני זקנתי ושבתי - אני נעשיתי זקן ותשוש מטורח השלטון ("קפצה עליי זקנה");
• ובניי הנם אתכם - לא זכיתי אפילו להעביר את כבודי לבניי - בניי נמצאים אתכם, כפופים למלך בדיוק כמוכם. (מלבי"ם).
  

3. ואפשר גם לפרש, ששמואל רוצה להוכיח את העם על כך שהטעו אותו בבקשת המלך: אתם אמרתם "אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך - עתה שימה לנו מלך..."; אך כעת "ובניי הנם אתכם" - בניי נמצאים אתכם, אתם "מסתדרים" איתם טוב מאוד, אין לכם שום בעיה עם בניי או עם הדרכים שלהם; מכאן, שהסיבה שביקשתם מלך לא היתה קשורה לבנים שלי - היה לכם מניע נסתר - רצון לעזוב את משפטי ה'. ויש אומרים שגם פסוק 12, בהמשך נאומו של שמואל, מציין מניע נסתר לבקשת המלך - רצון לפתור בעיה בטחונית מבלי להזדקק לעזרת ה' (פירוט).