קוד: ביאור:קהלת י4 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
קהלת י4: "אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ - מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח, כִּי מַרְפֵּא יַנִּיחַ חֲטָאִים גְּדוֹלִים
"
מנהיג ביצע פעולה כלשהי, ועכשיו הציבור כועס עליו ודורש ממנו להתפטר. האם אכן עליו להתפטר? לא כל כך מהר:
רוח = כעס; אם רוח המושל תעלה עליך = אם המושל, הבוס שלך, כועס עליך, מקומך אל תנח = אל תברח מהארץ (ר' יוסף קרא, מצודת דוד), וכן אל תעזוב את משרתך ותתפטר (דעת מקרא), כי -
מרפא = מרפה = רפיון רוח, רגיעה;
כי מרפא יניח חטאים גדולים = כי אם תנהג ברפיון ובנחת, ולא תמהר לברוח, ייתכן שהמושל יירגע וירפה מכעסו, ויסלח לך גם על דברים שנראו בעיניו קודם לכן כחטאים גדולים; אולם אם תמהר לברוח, תגדיל את כעסו של המושל "כי בברחך תוסיף חטא
"
(מצודת דוד), ואם תמהר להתפטר, מי שיגיע במקומך יהיה גרוע יותר, כמו שמתואר בפסוקים הבאים, קהלת י5-7: "יֵשׁ רָעָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, כִּשְׁגָגָה, שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט (מישהו שגה, ומיהר להתפטר ולצאת מלפני השליט, וכתוצאה מכך -). נִתַּן הַסֶּכֶל בַּמְּרוֹמִים רַבִּים וַעֲשִׁירִים בַּשֵּׁפֶל יֵשֵׁבוּ. רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים וְשָׂרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים עַל הָאָרֶץ
"
(ע"פ פרופ' מרדכי זר כבוד, דעת מקרא).
הפסוק מדבר על מושל אחד, אבל במשטר דמוקרטי, המושל - הריבון - הוא העם. לפעמים העם כועס על פוליטיקאי בגלל פעולה כלשהי שעשה, אולם הכעס הזה זמני; אם הפוליטיקאי יישאר בתפקידו, הכעס ירפה ויירגע, אולם אם הפוליטיקאי ימהר להתפטר, עלוול להגיע פוליטיקאי גרוע יותר במקומו.
-
המושל הוא גם משל לה', ריבון העולם: "אם רוח המושל - מושל העולם -
תעלה עליך, לדקדק אחריך במדת
הדין -
מקומך אל תנח - לומר לו 'מה יועיל צדקתי לי',
כי
מרפא - דקדוקי הדין ביסורין הבאין עליך, מרפא הוא לעונותיך,
ויניח לך
חטאים
הגדולים
" (רש"י); גם כשאדם מרגיש שה' כועס עליו, לא ימהר 'להתפטר' מעמידתו לפני ה', אלא ישוב, וה' ירפא לו.
ראו גם: