שגגה שיצא מלפני השליט

קוד: ביאור:קהלת י5 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

קהלת מתאר תופעות רעות שהוא רואה בעולם. בין השאר הוא מתייחס לשגיאות של מושלים:

קהלת י4: "אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ - מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח, כִּי מַרְפֵּא יַנִּיחַ חֲטָאִים גְּדוֹלִים"

קהלת י5: "יֵשׁ רָעָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט"

קהלת י6: "נִתַּן הַסֶּכֶל בַּמְּרוֹמִים רַבִּים, וַעֲשִׁירִים בַּשֵּׁפֶל יֵשֵׁבוּ"

קהלת י7: "רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים, וְשָׂרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים עַל הָאָרֶץ"

קהלת מתאר מצב בו ניתן הסכל במרומים רבים - הסכלים מקבלים עמדות רמות, ועשירים - שנחשבים מוכשרים וראויים יותר - בשפל ישבו. וכן ראיתי שינויים מהירים וקיצוניים במעמדות - עבדים על סוסים, ושרים הולכים כעבדים על הארץ.

מה המשמעות של תיאור זה? כמה תשובות.

1. זו ביקורת על שליטים, העושים שגיאות וממנים אנשים לא ראויים לתפקידים בכירים. קהלת מזהיר את תלמידו ואומר לו אם רוח המושל תעלה עליך - "אם עלית בחכמתך עד מעלת הממשלה", מקומך בבית המדרש אל תנח, אלא הוסף ללמוד חכמה גם כשתהיה מושל - "שיתעסק גם בחכמה תמיד, כמו שהיה בתחילה", כי אם תתרפה מלימוד החכמה, תחטיא את מטרתך - "אם התרפית, יניחך הריפוי עם חטאים גדולים" (אבן עזרא). כדוגמה להחטאה של מושל, מתאר קהלת שגגה אופיינית לשליטים - מינוי אנשים טיפשים לתפקידים רמים, והשפלת העשירים (לדוגמה ע"י מיסים גבוהים), "שלא ידע בסכל שהוא סכל, ולא ידע בעשיר שהוא עשיר" (רבי יוסף קרא).

גם התורה מדגישה, שהמלך צריך לעסוק בתורה יותר מכל אדם אחר, דברים יז18-19: "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ, וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאֶת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם. וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאֶת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם". כשהשליט מפסיק לעסוק בחכמה, הוא עלול להשתמש בסמכותו בצורה שגויה.

2. זו אזהרה לכל אדם, שהרי לכל אדם יש מידה מסויימת של שלטון על אנשים אחרים, ובפרט, כל אדם יכול להשפיע בדיבורו. כך למשל, לפי חכמי המדרש, יעקב שגה בדיבורו וכתוצאה מכך גרם בעקיפין למותה של רחל אשתו, בראשית לא32: "'עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה, נֶגֶד אַחֵינוּ הַכֶּר לָךְ מָה עִמָּדִי וְקַח לְךָ'. וְלֹא יָדַע יַעֲקֹב כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם".

3. אמנם, לא נאמר שגגה, אלא כשגגה - זה רק נראה כמו שגגה אבל יש סיבה מאחרי זה: "יש רעה אשר ראיתי תחת השמש, כשגגה ממשלת המושל מצריכו לעשות פעמים הפוך הראוי, ומראה לעם כאילו שגג בדבר, אשר לא כן הוא" (מצודות). לפי זה, הקטע מותח ביקורת דווקא על האזרחים, המותחים ביקורת על השליטים בלי להבין לעומק את השיקולים שלהם.

רעיון דומה נמצא, לפי חלק מהפירושים, גם ב משלי כה3: "שָׁמַיִם לָרוּם, וָאָרֶץ לָעֹמֶק, וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר" (פירוט)

4. השליט הוא הקב"ה, והקטע כולו מתאר את ההנהגה של הקב"ה, שעלולה להיראות לנו, במבט שטחי, שגויה: "כשגגה שיוצא מלפני השליט - דומה הוא לשליט שהוציא דבר שגגה מפיו שוגג ואי אפשר לחזור; כך אומר הקב"ה ואין להשיב... שניתן השטות והרשע במרומי גובה, שהגביהם הקב"ה את הכסילים ואת הרשעים, שאני רואה ברוח הקדש שהם עתידים לפשוט יד בהיכלו ולשום אותותם אותות. ועשירים בשפל ישבו - ישראל, שכל הגדולה והכבוד שיש להם עכשיו בימי עתידים לישב בשפל, שנאמר (איכה ב) ישבו לארץ ידמו. ראיתי עבדים על סוסים - כשדים הם, שנאמר בהם (ישעיהו כג) זה העם לא היה, יתעלו להיות על סוסים, מוליכים את שבויי ישראל אסורים בקולרין. הולכים כעבדים על הארץ - לפני קרונין של כשדים" (רש"י).

5. זו ביקורת על שרים, הממהרים להתפטר מתפקידם כאשר המושל כועס עליהם, וכתוצאה מכך מאפשרים לאנשים לא ראויים לתפוס את מקומם: אם רוח המושל תעלה עליך - אם כעסו של המושל עולה עליך, מקומך אל תנח - אל תמהר להתפטר ולברוח, כי מרפא יניח חטאים גדולים - כי אם תרפה מהמריבה, תתנהג בצורה רפויה ולא תכעס בחזרה, המושל יניח ויסלח לך על חטאך, ותוכל להישאר בתפקידך. קהלת מתאר אדם שלא קיים עצה זו - אדם שעשה שגגה ו יצא מלפני השליט לאחר שהשליט כעס עליו, וכתוצאה מכך ניתן הסכל במרומים רבים - השליט מינה במקומו אדם סכל למשך ימים רבים, והמדינה כולה הפסידה.