לגרש או להחרים?

קוד: לגרש או להחרים בתנ"ך

סוג: התאמה1

מאת: אראל

אל:

בכמה מקומות בתורה, יש ציוויים לגבי היחס לכנענים יושבי הארץ. בספר שמות, נאמר שצריך לגרש אותם, או שה' יגרש אותם:

בספר במדבר, נאמר שצריך להוריש אותם:

ובכל המקומות מספר דברים, נאמר שצריך להחרים ולהשמיד את יושבי הארץ, לא לחיות כל נשמה:

הפועל "להוריש" לא לגמרי ברור, אבל הפועל "לגרש" והפועל "להחרים" ברורים מאד, ויש ביניהם הבדל גדול. מהי הסיבה להחמרה הזאת שחלה ביחס לכנענים? למה בספר שמות הצטוו בני-ישראל לגרש את הכנענים, ובספר דברים הצטוו להשמיד אותם?

1. אפשר לפרש, שהדבר נובע מבחירתם של בני ישראל: בהיתקלות הראשונה שבין בנ"י לכנענים, נדרו בני ישראל נדר, במדבר כא2: "וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לה' וַיֹּאמַר 'אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי - וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם'": בני ישראל מיוזמתם החליטו להחרים את הכנענים! אולי אחרי שה' ראה שבני-ישראל רוצים להחרים את הכנענים, הוא קבע שזו תהיה מצווה.

2. ולענ"ד, השינוי הזה הוא חלק מתהליך שהתחיל כבר ב"ברית בין הבתרים", בדברי ה' לאברהם, בראשית טו16: "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עון הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה" (פירוט): עוונם של עמי הארץ הולך וגדל עם הזמן; עברו ארבעה דורות עד שעוונם הגיע לרמה כזאת, שהם התחייבו גירוש, ובני-ישראל יכלו להיכנס במקומם. לכן, בספר שמות נצטוו בני-ישראל לגרש את עמי הארץ.

אולם, בני-ישראל לא נכנסו מייד (בגלל חטא המרגלים), ובינתיים עבר דור נוסף; עוונם של עמי הארץ הוסיף לגדול, עד שהם התחייבו כליה, דברים יב31: "כִּי כָּל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם; כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם". עם ששורף את ילדיו, למעשה גוזר על עצמו כליה במו ידיו. לכן, בספר דברים, נצטוו בני-ישראל להשמיד את עמי הארץ.

לפי זה יש לפרש, שהפועל "להוריש", שנזכר בספר במדבר, במצוה שניתנה לדור השני, משמעו כמו "להחרים" או "להשמיד". ראו: הוריש.

תגובות