מתוך פורום נח"ת הישן
יהודה גרנות 28.12.2002: אני מחפש את כל שאלות התמיהה, המופיעות בתורה
ללא הופעת מילת שאלה (או ה השאלה) לפניהן. אני מעוניין גם בפסוקים, שהדעות
חלוקות אם אכן הם שאלות תמיהה (גדול עוני מנשוא, לדוגמא). תודה רבה.
אני מתכוון לפסוקים חסרי מילת שאלה וחסרי ה' הידיעה. דהיינו, פסוק שאם לא
היינו מבינים בצורה נכונה את כוונתו היינו קוראים כמשפט חיווי (משפט עם
נקודה בסופו).
לצורך העניין, אם המשפט פותח באות ה"א (ואפילו ה"א הידיעה) פסוק זה אינו עונה לדרישותיי.
תודה רבה על ההענות הרבה לעזרה.
-
סיגל: "הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך?!"... לא, סתם. אני אחשוב על זה.
- *: יש דברים שחשבתי שאתה כבר יודע, למשל- "הנה לאבי ולאמי לא הגדתי ולך אגיד?!"
- אסתי: וגם כמו "ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה...?!" (יונה ד, יא) מן הסתם אתה לא מחפש כאלו מוּכרים...
- צביה: "ואתה תירשנו?!"
- פבפ: "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, בוז יבוזו לו?!"
- מירה: ישעיה כ"ח, ט': "את מי יורה דיעה ואת מי יבין שמועה- גמולי מחלב?!..."
ירמיה
ז', ט'-י"א: "הגנוב, רצוח, ונאוף, והשבע לשקר... ובאתם ועמדתם לפני בבית
הזה אשר נקרא שמי עליו, ואמרתם- 'ניצלנו'?! המערת פריצים היה הבית הזה?!..."
-
מיכה ב', ז': "האמור בית יעקב- הקצר רוח ה'?! אם אלה מעלליו?! "
-
חגי א', ד': "העת לכם לשבת בבתיכם ספונים, והבית הזה חרב?!"
-
זכריה ז', ה': "...הצום צמתוני אני?!"מלאכי א', ח': "וכי תגישון עיוור לזבוח, אין רע... הקריבהו נא לפחתך- הירצך?! או הישא פניך?!"
- יחיאל: "הן בני ישראל לא שמעו אליי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתיים"
- תום-ש: במסכת סנהדרין מובאת האפשרות לשאילת הפסוק ידיך לא אסורות ורגליך לא לנחושתים הוגשו כשאלת תמיהה.
- תום-ש: "זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד?"
יהודה ב21:52:42 15.07.2003: מצאתי כבר למעלה ממאה דוגמאות
לשאלות מסוג זה, ובלי נדר, אשתדל לפרסם את כל המקרים הללו (אל תצפו שזה
יקרה בתקופה הקרובה).
תודה רבה
ו השאלה
צביה:
ואתה תינצל? -רבשקה
ואני אלך אל ביתי לאכול ולשתות...?
אבל בעצם
נראה לי שזה לא כל כך חכמה למצוא דוגמאות עם ו החיבור קודם, אם תסתכלו על
הדוגמאות עד עכשיו חלק נכבד מאד מתחיל ב-ו'. וזה מהסיבה הפשוטה שה השאלה
נשמטת כשאמור לבוא ו לפניה.
או שאולי למישהו יש דוגמא נגדית? - כלומר שאלה שמתחילה ב-'וה...'?
- אראל: מעניין מאד! התיאוריה שלך גם מתאימה למשפט שיהודה רוצה להוכיח שהוא משפט תמיהה ("ויין ושכר לא שתיתי") - גם שם יש "ו"!
מתוך "עצור כאן חושבים"
http://masoret.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1902135
היללבןשחר 1/5/2006: ישנם פסוקים בתנ"ך בהם הפסוק יכול להקרא כשאלה גם ללא מילת שאלה (מי, מה, ה' השאלה וכו')
למשל:
"ה' ילחם לכם ואתם תחרישון"
הפירוש המקובל הוא שעל בני ישראל לשתוק וה' יושיע אותם. ("ה' ילחם לכם, ואתם תחרישון.")
אבל יש גם פירוש שמפרש: "ה' ילחם לכם, ואתם תחרישון?" כלומר שתפקיד בני ישראל הוא להתפלל לה' בשעת המלחמה.
יש מקרים בהם לפי ההקשר ברור אם הפסוק צריך להיות בשאלה, אך לפי הדקדוק הוא יכול להקרא גם כמשפט חיווי:
"וַאֲנִי לֹא אָחוּס
עַל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים
עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ
וּבְהֵמָה רַבָּה"
בו ברור שה' לא ישמיד את נינוה, על פי ההקשר.
א. האם תוכלו למצוא עוד דוגמות כאלו?
ב. האם אפשר למצוא מאפיינים יחודיים על פיהם אפשר לזהות פסוקים כאלו בלי הבנת כל ההקשר הסיפורי?
מואדיב:
התנ"ך מלא בפסוקים שניתן להוסיף להם סימן שאלה בשרירות לב.
למשל:
בראשית ברא ה' את השמים ואת הארץ?
והארץ היתה תוהו ובוהו?
וכן הלאה.
(או לשיטתך, וכן הלאה? )
chouteng: יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך.
האם זה בקשה או הודאה? לפי ההקשר זה כנראה בקשה.
היללבןשחר: מואדיב
האם על פי ההקשר הם משפטי שאלה? לי נראה שלא, אבל אשמח אם תאיר את עיני.
chouteng
בכל מקרה הפסוק אינו שאלה במובן של תמיהה.
אראלסגל: אחד הפירושים לפסוק "כי האדם עץ השדה" הוא שמדובר בתמיהה ("אמנם אדם הוא עץ השדה לבוא מפניך
במצור?!").
היללבןשחר: בפסוק "כי האדם עץ השדה" ה' היא ה' השאלה, ולא נראית לי דרך להסביר את הפסוק כמשפט חיווי.
עוד פסוקים
צחור: "כה אמר ד' ה' תצלח" יחזקאל י"ז (תסתכלו על ההקשר)
אראל:
זכריה ח6: "כֹּה
אָמַר ה' צְבָאוֹת: כִּי יִפָּלֵא בְּעֵינֵי שְׁאֵרִית הָעָם
הַזֶּה בַּיָּמִים הָהֵם - גַּם בְּעֵינַי יִפָּלֵא, נְאֻם ה'
צְבָאוֹת!
", ע"פ ריה"ל http://tora.us.fm/tnk1/nvia/tryasr/zk-08-06.html