1 ויהי דבר-יהוה צבאות לאמר. 2 כה אמר יהוה צבאות קנאתי לציון קנאה גדולה וחמה גדולה קנאתי לה. 3 כה אמר יהוה שבתי אל-ציון ושכנתי בתוך ירושלם ונקראה ירושלם עיר-האמת והר-יהוה צבאות הר הקדש.
4 כה אמר יהוה צבאות עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרב ימים. 5 ורחבות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחבתיה.
6 כה אמר יהוה צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם-בעיני יפלא נאם יהוה צבאות.
7 כה אמר יהוה צבאות הנני מושיע את-עמי מארץ מזרח ומארץ מבוא השמש. 8 והבאתי אתם ושכנו בתוך ירושלם והיו-לי לעם ואני אהיה להם לאלהים באמת ובצדקה.
9 כה-אמר יהוה צבאות תחזקנה ידיכם השמעים בימים האלה את הדברים האלה מפי הנביאים אשר ביום יסד בית-יהוה צבאות ההיכל להבנות. 10 כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין-שלום מן-הצר ואשלח את-כל-האדם איש ברעהו. 11 ועתה לא כימים הראשנים אני לשארית העם הזה נאם יהוה צבאות. 12 כי-זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן את-יבולה והשמים יתנו טלם והנחלתי את-שארית העם הזה את-כל-אלה. 13 והיה כאשר הייתם קללה בגוים בית יהודה ובית ישראל כן אושיע אתכם והייתם ברכה אל-תיראו תחזקנה ידיכם.
14 כי כה אמר יהוה צבאות כאשר זממתי להרע לכם בהקציף אבתיכם אתי אמר יהוה צבאות ולא נחמתי. 15 כן שבתי זממתי בימים האלה להיטיב את-ירושלם ואת-בית יהודה אל-תיראו. 16 אלה הדברים אשר תעשו דברו אמת איש את-רעהו אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם. 17 ואיש את-רעת רעהו אל-תחשבו בלבבכם ושבעת שקר אל-תאהבו כי את-כל-אלה אשר שנאתי נאם-יהוה.
18 ויהי דבר-יהוה צבאות אלי לאמר. 19 כה-אמר יהוה צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית-יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו.
20 כה אמר יהוה צבאות עד אשר יבאו עמים וישבי ערים רבות. 21 והלכו ישבי אחת אל-אחת לאמר נלכה הלוך לחלות את-פני יהוה ולבקש את-יהוה צבאות אלכה גם-אני. 22 ובאו עמים רבים וגוים עצומים לבקש את-יהוה צבאות בירושלם ולחלות את-פני יהוה.
23 כה אמר יהוה צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם.