קוד: ביאור:זכריה ח17 בתנ"ך
סוג: תוכן1
מאת: אראל
אל:
זכריה ח17: "
וְאִישׁ אֶת רָעַת רֵעֵהוּ אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם, וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר אַל תֶּאֱהָבוּ; כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי, נְאֻם ה'
"
-
ואל תחשבו בלבבכם על התכונות
הרעות של הזולת, ואל תקוו בלבבכם שיקרו דברים
רעים לזולת;
ואל תאהבו שבועת שקר ;
כי אני ה' שונא את כל אלה (את המחשבות הרעות ואת השקר).
הצומות והתעניות, שנקבעו לזכר החורבן, נועדו לעורר אותנו, שניזכר מדוע בא החורבן, ומה צריך לעשות כדי לתקן אותו. בפסוק שלנו מציין הנביא זכריה שני דברים שצריך להימנע מהם כדי לתקן את החורבן: מחשבות רעות על הזולת, ושבועת שקר. מהי
שבועת שקר כולנו יודעים, אבל מהן
המחשבות הרעות שאסור לחשוב על הזולת? - ניתן לפרש בכמה דרכים:
1. "אל תחשבו שהזולת רע".
-- אולם, כל עוד יש אנשים רעים בעולם, חייבים להיזהר מפניהם. למעשה, אחד מארבעת הצומות -
צום השביעי , הוא צום גדליה - נקבע לזכר רצח גדליה בן אחיקם על-ידי הרוצח ישמעאל בן נתניה. זמן קצר לפני הרצח, בא אל גדליה אחד מהשרים, בשם יוחנן בן קרח, וניסה להזהיר אותו מפני ישמעאל, אך גדליה סירב להאמין:
ירמיהו מ16: "
וַיֹּאמֶר גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם אַל יוֹחָנָן בֶן קָרֵחַ 'אֶל תעש[תַּעֲשֵׂה] אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כִּי שֶׁקֶר אַתָּה דֹבֵר אֶל יִשְׁמָעֵאַל'
". בגלל שגדליה לא רצה לחשוב שישמעאל יעשה לו רע, הוא נרצח, ושארית הפליטה גלתה לבבל, ועד היום הזה אנחנו מתענים על כך.
מכאן שהמצוה, לפי פירוש זה, אינה מוחלטת - מותר
לחשוד שהזולת רע כדי להיזהר ממנו, אך אסור להחליט
בוודאות שהוא רע, מעבר למה שנדרש על-מנת להיזהר.
2. "אל תחשבו שהזולת פועל מתוך כוונה רעה". אנשים אחרים עלולים לעשות דברים שנראים לנו רעים מאד, אבל צריך לחשוב שהם פועלים מתוך כוונה טובה - אולי הם טועים, אולי הם לא מודעים להשלכות של מעשיהם.
3. "אל תתכננו לעשות רע לזולת". גם לפי פירוש זה המצוה אינה מוחלטת, כי אם אדם מסכן אותנו, מותר לנו להתגונן, גם על-ידי פגיעה בו. אך לתכנן פגיעה שאינה לפי הצדק, אלא רק משום קנאה או תחרות.
4. "אל תרצו שיקרה דבר רע לזולת". גם אם אנחנו מתמודדים עם אנשים רעים, המזיקים לנו, יש לאחל להם שיחיו ויחזרו בתשובה, ולא שייענשו. רבי זונדיל מסלנט, מאבות תנועת המוסר, ראה בזה מצוות לא תעשה מדברי קבלה, "
שאין אנחנו חפצים שייענש שום בר ישראל עבורנו
". הוא עצמו
הקפיד לא לאחל רע לאף אדם מישראל, גם למתנגדיו, והתפלל עבורם "
לבלתי יידח ממנו נדח
", ו"
אל יחשוב ה' להם עוון
".
5. "אל תאשימו את הזולת בחורבן". דווקא בעקבות דברי הנביא, שהצומות נועדו לעורר אותנו לזכור מדוע בא החורבן, עלולות להתעורר האשמות הדדיות - "בגללכם בא החורבן" או "בגללכם עדיין לא נבנה הבית החדש"; ההאשמות הללו עומדות בניגוד לדברי הנביא עצמו, שלא לחשוב דְּבַרים רעים על הזולת. יבדוק כל אדם את עצמו, ויתקן את מה שצריך לתקן בעצמו. כך נזכה שהאבל יהפוך לשמחה.
לפי כל הפירושים הללו, הפסוק שלנו מזהיר מפני שנאת חינם. הדברים נאמרו בתחילת ימי הבית השני. למרבה הצער, בני ישראל לא קיימו את מצוות הנביא זכריה; שנאת-החינם חזרה, והביאה לבסוף לחורבן בפעם השניה
(
רש"י) . האם בפעם השלישית נדע לקיים את דברי הנביא "
וְאִישׁ אֶת רָעַת רֵעֵהוּ אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם
"?
1. מחשבות רעות נזכרו גם בקטע המתאר את התוכחות של הנביאים הראשונים,
זכריה ז10-14: "
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת'...
וְרָעַת אִישׁ אָחִיו אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם ...' וַיְמָאֲנוּ לְהַקְשִׁיב... וְאֵסָעֲרֵם עַל כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּם... וַיָּשִׂימוּ אֶרֶץ-חֶמְדָּה לְשַׁמָּה
". בני ישראל לא שמעו בקול הנביאים הראשונים, ומשום כך בא החורבן. יש לנו עכשיו הזדמנות נוספת, לתקן את הפגם של אבותינו, ולהפוך את החורבן לבניין.
2. דברים דומים אָמַר כבר שלמה המלך, בונה המקדש הראשון,
משלי טו26: "
תּוֹעֲבַת ה'
מַחְשְׁבוֹת רָע , וּטְהֹרִים אִמְרֵי נֹעַם
" (
פירוט).
בכל הפסוקים הללו, לא נאמר שצריך לחשוב מחשבות טובות על אחרים; זו כנראה גזירה שרוב האנשים אינם יכולים לעמוד בה. מי שלא יכול לחשוב מחשבות טובות על אדם מסויים, לא חייב לחשוב עליו כלל; הוא יכול לחשוב על אנשים אחרים שהוא אוהב, או על דברי תורה, או על ענייני פרנסה, או על כל נושא אחר, ובלבד שלא יחשוב מחשבות רעות.
מכיוון שזהו אחד מארבעת התנאים לכך שהצוֹם יהפוך ליום שמחה, כדאי מאד להשקיע בזה ולתקן את המחשבות.
(נערך לאחרונה בי"ז בתמוז ה'תשפ"ד) .