לא לחשוב רע על הזולת - וכך להפוך את הצום הבא ליום שמחה

קוד: ביאור:זכריה ח17 בתנ"ך

סוג: תוכן1

מאת: אראל

אל:

הצומות והתעניות, שנקבעו לזכר החורבן, נועדו לעורר אותנו, שניזכר מדוע בא החורבן, ומה צריך לעשות כדי לתקן אותו. התעוררות זו גורמת לפעמים להאשמות הדדיות - על כך ש"בגללכם בא החורבן" או "בגללכם עדיין לא נבנה הבית החדש".

הנביא זכריה, בנבואה שמוקדשת כולה לנושא הצומות (זכריה ז-ח), יצא נגד תופעה זו, ואמר:

• בקטע שמתאר את התוכחות של הנביאים הראשונים, שבני ישראל לא שמעו בקולם, ומשום כך בא החורבן, זכריה ז10-14: "כה אָמַר ה' צְבָאוֹת'... וְרָעַת אִישׁ אָחִיו אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם...' וַיְמָאֲנוּ לְהַקְשִׁיב... וְאֵסָעֲרֵם עַל כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּם, וְהָאָרֶץ נָשַׁמָּה אַחֲרֵיהֶם מֵעֹבֵר וּמִשָּׁב, וַיָּשִׂימוּ אֶרֶץ-חֶמְדָּה לְשַׁמָּה"
• בקטע שמתאר את ההנחיות לדור הנוכחי, שאם יקיימו אותן, יהפכו ימי הצום לימי שמחה, זכריה ח17-19: "אֵלֶּה הדְּבַרים אֲשֶׁר תעשו... וְאִישׁ אֶת רָעַת רֵעֵהוּ אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם... כִּי אֶת כָּל אַלה אֲשֶׁר שָׂנֵאֶתִי נְאֻם ה'... כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ "

כָּלומר, אחד התנאים לתיקון המצב הוא, לא לחשוב דְּבַרים רעים על אחרים; לא לחשוב שהאחרים פועלים מתוך כוונות רעות, לא לאחל להם שיקרו להם דְּבַרים רעים, ובוודאי לא לתכנן לפגוע בהם בפועל.

דְּבַריו של הנביא זכריה מבוססים על דְּבַרים שאָמַר כבר שלמה המלך, בונה המקדש הראשון, משלי טו26: "תּוֹעֲבַת ה' מַחְשְׁבוֹת רָע, וּטְהֹרִים אִמְרֵי נֹעַם" (פירוט).

שימו לב - לא נאמר שצריך לחשוב מחשבות טובות על אחרים; זו כנראה גזירה שרוב האנשים אינם יכולים לעמוד בה. מי שלא יכול לחשוב מחשבות טובות על אדם מסויים, לא חייב לחשוב עליו כלל; הוא יכול לחשוב על אנשים אחרים שהוא אוהב, או על דברי תורה, או על ענייני פרנסה, או על כל נושא אחר, ובלבד שלא יחשוב מחשבות רעות.

מכיוון שזהו אחד מארבעת התנאים לכך שהצוֹם יהפוך ליום שמחה, כדאי מאד להשקיע בזה ולתקן את המחשבות.