תגובה ל:
תנועת המוסר שנכתבה ב15:19:25 31.01.2005
במכתב מכ"ד בטבת תרכ"ד, כתב הרב זונדיל מסלנט לר' אליהו לוינזון, בעניין המחלוקת הידועה בירושלים, בעניין חצר תלמוד תורה "עץ חיים"
[ר' טופס המכתב בספר "הצדיק ר' זונדיל" עמ' כב] . מכתב זה יכול לשמש מסמך הסטורי על גדלותו של ר' זונדיל ודקדוקיו על כל הגה:
- בכל מקום שמזכיר שם תלמיד חכם, הוא מוסיף ברכה: "שיחיה" או "שיחיו עד
מאה ועשרים שנה". טעמו לדבר - דברי המדרש: "מי שמזכיר צדיק ואינו מברכו,
עובר בעשה מדברי קבלה (
משלי י7):
זכר צדיק לברכה "
[מדרש רבה וירא מט] .
- כשהוא מזכיר את בעלי המחלוקת ואנשי הריב, שהוא קובל עליהם מרה,
הוא חוזר בכל פעם: "שיחיו ויחזרו בתשובה". ומוסיף: "שאין אנחנו חפצים
שייענש שום בר ישראל עבורנו". נימוקו בצידו - המקרא (
זכריה ז10) "
ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם ", שיש בזה לפי דעתו לא תעשה מדברי קבלה. ויש בזה גם משום (
משלי יז26) "
גם ענוש לצדיק לא טוב ", שהגמרא לומדת מכאן ש"כל מי שחברו נענש על ידו, אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה"
[שבת קמט:. וראה בבא בתרא כב., במעשה שבו נפטר רב אדא בר אבא, שכמה
מן האמוראים חששו שהם גרמו לדבר, וכל אחד אמר "אני גרמתי להענשתו". וראה
שם תוספות ד"ה "אנא"] .
- למרות שהוא חושב אותם בעלי הריב לאנשי שקר ומרמה, כמה הוא חושש
לספר בגנותם, ומהפך בהלכה מכל הצדדים אם מותר לגלות מעשיהם: "אוי לי אם
אומר, או לי אם לא אומר. אם אספר כמו, הנה דור בנים אבגוד
(תהלים עג: "
אם אמרתי אספרה כמו, הנה דור בניך בגדתי ") , כמו שנאמר, "בין כך ובין כך אתם קרויים בנים"
(כדברי ר' מאיר בקידושין לו: "בין כך ובין כך אתם קרויים בנים",
כלומר - בין שאתם נוהגים מנהג בנים ובין שאין אתם נוהגים מנהג בנים") . ואם כעבדים, כתוב (
משלי ל10) "
אל תלשן עבד אל אדוניו "
(ע' תלמוד בבלי, פסחים פז) . אם לא אומר - פן יאמינו אנשי חו"ל
לדבריהם ולמכתביהם, ולהדפסתם עמל ושקר בדוי, ויהיה חילול השם, חס וחלילה".
לבסוף, הוא מחליט לגלות רק "קצות דרכיהם", אבל "איננו נושא שמותיהם על
שפתיו שלא לבזותם", ומגלגל בזכותם, ומתפלל עבורם "
לבלתי יידח ממנו נדח ", "אל יחשוב ה' להם עוון", וכדומה.
- ובאותו זמן, הוא נזהר מאד לא לפגוע בשמה של ירושלים, ומצווה
להסתיר הדברים מפני כבודה, ו"חס וחלילה לחשוב רעה על עם היושב בציון, כי
כל העדה כולם קדושים ועוסקים בתורה ובמצוות ובגמילות-חסדים. אין למצוא עיר
כזאת בקריות חוץ לארץ, כמו בקרית מלך רב".