גם ענוש לצדיק לא טוב

דקויות

ענוש לצדיק... להכות נדיבים -

1. הצדיק והנדיבים הם המושאים של הענישה - הפסוק מדבר על הענשת אנשים נדיבים שהם צדיקים; והנושא הוא מערכת המשפט האנושית. בדומה לכך פירש הרב סעדיה בן יוסף פיומי: "השופט המייסר ומעניש מהכרע דעתו, אם הייתה כוונתו שמירת הדת ומשפטיו יש לו שכר, כמו שאמרו הקדמונים:  "בית דין מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על דברי תורה עושין, אלא אפילו כדי לעשות סיג לתורה". ואם נתכוון בכך להטות דין או למטרותיו, הרי זה משחית נפשו, כאומרו: גם ענוש לצדיק לא טוב, להכות נדיבים על יושר" (הנבחר באמונות ובדעות)

2. ועל-דרך הדרש, יש שפירשו שהנושא הוא הציבור: "מזהיר בכך אל הדור, שלא יגרמו במעשיהם הרעים שהצדיק יהיה נענש, לפי שאין טוב בא לעולם אלא על ידו... ולכן אמרו רז"ל: הצדיק אבד - לדורו אבד" (רמ"ד וואלי פירוש שני).

3. ויש שפירשו שהנושא הוא ה', שלא טוב בעיניו להעניש צדיקים ונדיבים:

• "לא אמר הקב"ה למחות שם ישראל מעל הארץ, כי לא טוב בעיניו לענוש כולם... להכות הטובים שבהם שהיו נדיבים עלי יושר , שנאמר 'והשארתי בישראל שבעת אלפים, כל הברכים אשר לא כרעו לבעל' (מלכים א יט): נדיבים עלי יושר - דוגמת האמור במקום אחר: 'ונדיב נדיבות יעץ, והוא על נדיבות יקום' (ישעיה לב); נמצא נדיב על נדיבות" (רש"י, ודומה לזה רמ"ּד וואלי פירוש ראשון);
• וגם כשלפעמים ה' מעניש צדיקים ונדיבים, זה לא טוב בעיניו: "ר' ברכיה פתח: גם ענוש לצדיק לא טוב. אמר הקדוש ברוך הוא: אף על פי שענשתי את אהרן ולקחתי שני בניו ממנו, לא טוב, אלא: להכות נדיבים על יושר, הדא הוא דכתיב: אחרי מות" ( מדרש רבה אחרי מות)
• או שזה לא נראה טוב בעינינו: "יש דבר שהוא לפי הנראה בלתי טוב וישר בהנהגה, והוא מה שה' מעניש לצדיק, ומה שמכה את הנדיבים הוא על יושר, ר"ל הוא עוול בהיושר? משיב על זה בפסוק הבא..." (מלבי"ם).

אך לענ"ד אין זה פירושו הפשוט של הפסוק, כי:

• שם ה' לא נזכר כלל בפסוק, ולכן נראה שהפסוק מדבר על ענישה אנושית ולא על ענישה מאת ה'.

4. ויש שפירשו שהצדיק והנדיבים הם הנושאים - הפסוק מדבר על עונשים שצדיקים ונדיבים מענישים אחרים, ומלמד שזה לא טוב לצדיק להעניש אחרים, ולא ראוי לנדיבים להכות אנשים אחרים, אפילו כאשר העונש מגיע להם ביושר. כך פירשו את הפסוק בכמה מקומות בתלמוד בבלי:

• "ההוא צדוקי מינא דהוה בשבבותיה [בשכנותו] דרבי יהושע בן לוי, הוה קא מצער ליה טובא בקראי; יומא חד שקל תרנגולא ואוקמיה בין כרעיה דערסא [רגלי המטה] ועיין ביה, סבר: כי מטא ההיא שעתא - אלטייה [אקלל את המין הזה]; כי מטא ההיא שעתא – ניים [נרדם]! אמר: שמע מינה לאו אורח ארעא למעבד הכי: (תהלים קמה,ט) [טוב ה' לכל] ורחמיו על כל מעשיו כתיב, וכתיב (משלי יז,כו) גם ענוש לצדיק לא טוב [להכות נדיבים עלי ישר] (לצדיק לא טוב לענוש את הבריות)." (ברכות ז., סנהדרין קה:): ר' יהושע בן לוי רצה לקלל אדם שציער אותו, וכאשר לא הצליח, הסיק מכאן את פירוש הפסוק - שאין זה ראוי לצדיק לגרום שאנשים ייענשו בגללו.

• "ואמר רבי יעקב בריה דבת יעקב: כל שחבירו נענש על ידו - אין מכניסין אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא.

  מנלן?: אילימא משום דכתיב [מלכים א,כב,כ] ויאמר ה' מי יפתה את אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד? ויאמר זה (אני אפתנו) בכה, וזה אמר בכה [פסוק כא] ויצא הרוח ויעמד לפני ה' ויאמר אני אפתנו [ויאמר ה' אליו במה] [פסוק כב] ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן; ואמרינן: מאי ' רוח '? - אמר רבי יוחנן: זה רוחו של נבות. ומאי ' צא '? - אמר רב: צא ממחיצתי!

  ודילמא התם היינו טעמא, דכתיב [תהלים קא,ז] [לא ישב בקרב ביתי עשה רמיה] דבר שקרים לא יכון [לנגד עיני]?

  אלא מהכא: [חבקוק ב,טז] שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל [תסוב עליך כוס ימין ה' וקיקלון על כבודך]:

  ' שבעת קלון מכבוד' - זה נבוכדנצר (בנבוכדנצר משתעי, שהיה מטיל משכב זכור על המלכים, וכשהגיע יומו של צדקיהו - נמשכה ערלתו שלש מאות אמה, והיינו שבעת קלון);

  ' שתה גם אתה והערל' - זה צדקיה. חדא: דכוליה קרא בנבוכדנצר כתיב (שפיר מצית לאוקמי כוליה בנבוכדנצר, והכי קאמר: שתה גם אתה כאותם שהיית מקלה אותן, והערל - והתערל, והתגנה), ועוד: צדקיה צדיקא, מאי הוה ליה למיעבד ליה? דאמר רבי יהודה אמר רב: בשעה שבקש אותו רשע לעשות לאותו צדיק כך וכו' (לקמן היא: מדקאמר לאותו צדיק - שמע מינה אנוס היה).

  אלא מהכא [משלי יז,כו] גם ענוש לצדיק לא טוב [להכות נדיבים על יֹשר] - אין ' לא טוב ' אלא רע (צדיק המעניש לא טוב, וכיון דאינו טוב - הרי הוא רע), וכתיב [תהלים ה,ה] כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגרך רע: צדיק אתה ה', ולא יגור במגורך רע (לא יגורך רע - אלמא אינו נכנס במחיצתו)." (שבת קמט)

• כך גם חלק מהמפרשים על הפסוק"הצדיק - תפילתו נשמעת... והנה בידו לברך ולענוש, על כן אמר, כי לא טוב לצדיק לענוש לאשר יחטא לו, כי מן הראוי לצדיק למחול ולהעביר על מידותיו..." (ר' יונה גירונדי, ודומה לזה רמ"ד וואלי פירוש אחרון). וכך נהג ר' זונדיל מסלנט, מאבות תנועת המוסר.

אולם, בפירוש זה ישנן כמה בעיות:

• הפירוש אינו מתאים לחצי השני של הפסוק; משמעות המילים להכות נדיבים היא בהכרח "להכות את הנדיבים"; אי אפשר לפרש שה"נדיבים" הם הנושא של המשפט.
• ועוד: פירוש זה אינו מתאים לפסוקים אחרים בתנ"ך, המספרים על צדיקים ונביאים שמתפללים שה' יעניש את אויביהם; ראו תפילה לרעת האויבים - טוב או רע?

לא טוב -

1. רוב המפרשים פירשו ש"לא טוב" הוא הנשוא של הפסוק - הפסוק בא ללמדנו שלא טוב להעניש צדיקים, או שלא טוב לצדיק להעניש.

2. אך יש שפירשו ש"לא טוב" הוא הנושא: "מי שהוא לא טוב ימאס כל-כך בצדק, עד אשר גם יענש לצדיק על צדקו, ויתמיד להכות נדיבים על מעשה היושר, כי בעיניו לרע תחשב" (מצודת דוד). לפי זה, המילה גם מופיעה במשמעות "אפילו", או במשמעות "בנוסף לפסוק הקודם" (שבו נאמר "כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו").

• אולם, הביטוי "לא טוב" מופיע תמיד כתואר, וכמעט תמיד כתואר למעשה, ולא שם עצם או סוג של אדם.

3. ויש שפירשו ש"לא טוב" הוא המטרה, והנושא הוא הכסיל שנזכר בפסוק הקודם: "אחר כך, כשאותו הבן [הכסיל מהפסוק הקודם] נעשה גדול ומשתרר על העולם, אז מעניש גם לצדיק, כדי שיילך בדרך לא טוב..." (הגאון מווילנה).

על יושר - יש שפירשו על מהשורש עול, כמו עָוֶל: להכות נדיבים זהו עוול המנוגד לעקרונות היושר.