קוד: נחם= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: דוד אקסלרוד
אל:
שמואל א טו29:
וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא
יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם:
ה' לא מתחרט על החלטתו ולא משנה את דעתו.
ישעיהו א 24:
לָכֵן נְאֻם הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת אֲבִיר יִשְׂרָאֵל הוֹי
אֶנָּחֵם מִצָּרַי וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבָי
: כאן ברור ש"אנחם" אינו חרטה ואינו שינוי דעה. אלא, לכאורה, כוונת פגיעה, ענישה.
בראשית כז 42:
... וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ
מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ
: כאן, לכאורה, המשמעות הוא מתכוון, מתכנן, זומם.
בראשית פרק לז (35)
וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ וַיְמָאֵן
לְהִתְנַחֵם וַיֹּאמֶר כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו
: המשמעות כאן הוא להתעודד, להירגע, להתאושש, להתחזק, להפסיק להתאבל.
ובכן קיבלנו ארבע משמעויות שונות: להתחרט, לפגוע\להעניש, לתכנן,
להתאושש. או שמילה זו רבת משמעויות שאין קשר ביניהם, או שהיא בעלת משמעות
אחת, רחבה, הכוללת את כולן.
אפשר להציע משמעות שתכלול את כולן והיא: "להפסיק דפוס-פעולה קודם ":
כי לא אדם הוא להנחם" - "להפסיק דפוס פעולה קודם"- במובן "להתחרט"
אנחם מצרי ואנקם מאויבי" - דפוס פעולה קודם היה להעביר להם, לסבול אותם; לא עוד! מעתה הוא נוקם.
אחיך מתנחם לך להרגך" - עד עתה התנהג כאחיך, לא עוד, עכשיו הוא מתכוון להרגך.
וימאן להתנחם" - היה מתאבל, וימאן לשנות דפוס פעולה זה.