קוד: החיתי בתנ"ך
סוג: כלל_דמות
מאת: אראל
אל:
כמה מקורות שמדברים על החיתים שישבו בא"י עוסקים בנשים:
עשו לקח נשים חתיות: "את
יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אלון
החתי
" (בראשית כו34)
שלמה המלך לקח הרבה
נשים נכריות – רובן מחו"ל:
"...
ואת
בת פרעה
;
מואביות
,
עמוניות
,
אדומיות
,
צידניות
..."
אבל גם כמה מבנות הארץ – "חתיות
" (מל"א
יא1)
טובת מראה מאד" (שמ"ב יא2).
יופיין החיצוני של הנשים החיתיות לא התאים לאופיין הפנימי,
כמו שכתוב:
על הנשים החיתיות של
עשו: "ותהיינה
מורת רוח ליצחק ולרבקה
" (בראשית כו 35), "קצתי
בחיי מפני בנות חת
" (בראשית כז 46)
ועל הנשים של שלמה: "ויטו
נשיו את לבו
" (מל"א
יא 3)
ננסה ללמוד על האופי של
החיתים מהרשימות של עממי-כנען
שמופיעות בתורה.
בשתיים מהן מופיע החיתי במקום
הראשון:
"כי
יביאך ה
'אלהיך
אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה
;
ונשל
גויים רבים מפניך
:
החתי
והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי
והיבוסי
;
שבעה
גוים רבים ועצומים ממך
.
ונתנם
ה
'אלהיך
לפניך והכיתם
,
החרם
תחרים אותם
,
לא
תכרת להם ברית ולא תחנם
;
ולא
תתחתן בם
,
בתך
לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך
."
(דברים ז3-1)
"כי
החרם תחרימם
,
החתי
והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי
,
כאשר
צוך ה
'אלהיך
."
(דברים כ 17)
שני הפסוקים האלה (ורק
הם) עוסקים
במצווה להחרים את יושבי-הארץ (ע"ׂע
גירוש או חרם).
המשמעות המעשית של המצווה הזאת היא
בעיקר שצריך להרוג גם את הנשים והטף [את
הגברים הורגים בכל מקרה במהלך המלחמה,
כמו שכתוב במלחמת-הרשות
"והכית
את כל זכורה לפי חרב
" (דברים כ13)]. לפי
מה שהסברנו למעלה,
ברור למה דווקא החיתי מופיע כאן ראשון
– כי מבחינה רוחנית הנשים החיתיות הן
המסוכנות ביותר לעם ישראל.
בשתי הרשימות שקשורות
למצוות-ההחרמה
הסדר של העמים הוא זהה,
וההבדל היחיד בין הרשימות
הוא, שבדברים
ז' נזכר
גם הגרגשי,
ובדברים כ'
לא נזכר הגרגשי.
ואני לא יודע מה הסיבה לזה.
בשתי רשימות הקשורות לנישואי תערובת, נזכרו החיתים במקום השני: