קוד: ביאור:יואל ב16 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
יואל ב16: "אִסְפוּ עָם! קַדְּשׁוּ קָהָל! קִבְצוּ זְקֵנִים! אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם! יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ!
" הנביא קורא לכל העם, מהתינוקות ועד הזקנים, לצום ולעצור ממלאכתם (כמו שכתוב בפסוק הקודם: "קדשו צום! קראו עצרה!
"), ולהתאסף אל בית המקדש (כמו שכתוב בפסוק הבא: "בין האולם ולמזבח...
").
קדוש = מיוחד ומובדל לשם ה'; קדשו קהל = הנחו את כל הקהל להיטהר ולהתקדש לקראת ההתאספות בבית המקדש.
אספו עוללים ויונקי שדיים = יש להביא לאסיפה גם את התינוקות, כי גם הם נמצאים בסכנת רעב. יש מפרשים שהנביא גם הורה להם לשתף את התינוקות בצום ולא להיניק אותם: "שגם הם יתענו עמכם
"
(מצודת דוד). כשאנשים רואים תינוקות בוכים, ליבם נשבר, וזה מעורר אותם לתשובה
(רד"ק).
יצא חתן מחדרו = אפילו חתן שנמצא ב" חדרו " המיוחד, כלומר החדר שבו הוא מתכונן לחופה או החדר שבו הוא מתייחד עם כלתו לראשונה (הנקרא בימינו "חדר ייחוד"), צריך לצאת מהחדר, לבטל את שמחתו, ולהשתתף בצער של הציבור.
וכלה מחופתה = ייתכן ש"
חופה " היא, כמו בלשון ימינו, המקום שבו מתבצע טקס הנישואין, והכוונה שהכלה צריכה לצאת אפילו באמצע הטקס כדי להגיע לאסיפה ולתענית; וייתכן ש"חופה" היא החדר שבו הכלה מתכוננת לטקס הנישואין, או ש"חופה" היא אותו "חדר ייחוד" שבו הכלה נמצאת עם החתן לאחר הטקס: "הארוסה אסורה לבעלה מדברי סופרים... עד שיביא אותה לתוך ביתו, ויתייחד עימה,
ויפרישנה לו; וייחוד זה הוא הנקרא "כניסה
לחופה "...
"
(רמב"ם הלכות אישות י א). "מחופתה - מלשון חפוי ומכוסה... הוא מקום הסתרת הכלה עם החתן, והוא החדר שזכר
"
(מצודות על פסוקנו).
כשאנשים רואים שאפילו החתן והכלה מבטלים את השמחה הגדולה ביותר בחייהם ובאים להשתתף בתענית, הם מבינים שהמצב באמת חמור, וזה מעורר אותם לתשובה (רד"ק).
קדשו - הזמינו; קדשו קהל - הזמינו את כל הקהל להתענות לפני ה'" (מצודות; וראו גם בפירושו על יהושע כ7);
אולם, חז"ל הסיקו מכאן, שכל צרה קיומית דוחה את שמחת הנישואין, ולכן קבעו ש: "במה דברים אמורים, במלחמת הרשות.
אבל במלחמת מצוה, הכל יוצאין, אפלו חתן מחדרו וכלה מחפתה...
"
(משנה סוטה ח ז). משנה זו מופיעה בסוף פרק המפרט את דיני הפטורים משירות קרבי, למשל:
וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ - יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה" - אדם שאירש אישה ועדיין לא לקחה - פטור משירות קרבי;
כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה, לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר; נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת, וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח" - אדם שלקח אישה, כל השנה הראשונה הוא פטור מכל שירות ציבורי שהוא (פירוט).
מלחמות בית דוד לרווחה" או "
למעוטי עובדי כוכבים דלא לייתו עלייהו" (רבא, תלמוד בבלי סוטה מד:), כלומר, מלחמות שמטרתן כיבוש שטחים מחוץ לארץ ישראל או הרתעה; אבל ב"מלחמת מצוה", "
כגון כיבוש ארץ ישראל בימי יהושע" (רש"י שם), יוצא אפילו " חתן מחדרו ", כלומר, אף אחד לא פטור.
יש שראו במשנה זו ראיה לכך, שבמצב חירום גם נשים צריכות להתגייס לשירות קרבי, שהרי הפסוק מדבר גם על "
כלה מחופתה "; אך יש שאמרו שאין בכך ראיה, שהרי אם החתן יוצא מחדרו למלחמה, ממילא גם הכלה תצא מחופתה כי אין לה מה לעשות שם לבד: "קשה, וכי דרך הנשים לעשות מלחמה דקתני '
וכלה מחופתה '?! והא כתיב '
כל כבודה בת מלך פנימה '! ויש לומר דהכי קאמר: כיוון שחתן יוצא מחופתו, כלה יוצאה מחופתה, שאינה נוהגת ימי חופה. ואפשר דבמלחמת מצוה הנשים היו מספקות מים ומזון לבעליהן, וכן המנהג היום בערביות.
"
(רדב"ז על הלכות מלכים ז ד).
לפי פשוטו של מקרא, הפסוק אינו מדבר על מלחמה אלא על תענית, ואכן בתענית ציבור גם נשים חייבות להשתתף. ישנו פסוק מקביל בספר תהלים:
תהלים יט6: "וְהוּא
כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח
" - שם מדובר על גיבור היוצא למלחמה, ולכן נזכר שם רק החתן היוצא מחופתו (פירוט).
האם מלחמת מצוה מבטלת רק את הפטור בדברים כ, שמתייחס לאדם
שאירש אישה, או גם את הפטור הגדול יותר, בפרק כד, לאדם שכבר
לקח אישה?
בד"א - דחוזרין מן המערכה, ויש שאינם זזין ממקומן - במלחמת הרשות" (רש"י על תלמוד בבלי סוטה מד:); ודבריו מתאימים יותר לפשט המשנה, שהרי באותו פרק במשנה ד נזכר גם הפטור של פרק כד: "
ואלו שאינן זזים ממקומן...". לפי דעה זו, יש לפרש ש" חדרו " ו" חופתה " הם חדר הייחוד, שהחתן והכלה נמצאים בו לאחר הנישואין, והכתוב בא ללמד, שאפילו לאחר הנישואין - אף אחד לא פטור מהשתתפות בצרת הציבור.
במה דברים אמורים, שמחזירים אנשים אלו מעורכי המלחמה - במלחמת הרשות" (רמב"ם, הלכות מלכים ז ד); ורק אחר-כך כתב "
ואלו שאין יוצאין לעורכי המלחמה כל עיקר, ואין מטריחין אותם לשום דבר שבעולם:... הנושא ארוסתו... עד תום שנה" (שם, הלכה י), ושם לא הזכיר שיש הבדל בין מלחמת רשות למלחמת מצוה. לפי דעה זו, יש לפרש ש" חדרו " ו" חופתה " הם החדרים הנפרדים שהחתן והכלה יושבים בהם לפני הנישואין, כדי להתכונן לטקס (להתלבש / להתאפר), אבל חתן וכלה אחרי הנישואין יהיו פטורים במשך שנה שלמה.