קוד: על סדר היום - האם לתת אוכל ומים לאויבים? בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: אראל
אל:
אחד מאמצעי המלחמה בימי התנ"ך היה המצור על עיר, שמטרתו היתה להחליש את אנשי העיר ברעב ובצמא עד שייאלצו להיכנע.
בימינו, החוק הבינלאומי אוסר על הרעבה של אוכלוסיה כאמצעי מלחמה, וכן אוסר על הרס תשתיות המספקות מזון. בתנ"ך ובהלכה ישנן מספר ראיות התומכות בחוק זה:
1. בתורה, נאסר להשחית עצי-מאכל בזמן מצור,
דברים כ19: "כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן, כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת; כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר
" (פירוט). מותר לאכול מהעצים בזמן המצור, אבל אסור להשחית אותם.
2. בספר משלי, נאמר בפירוש שיש לספק אוכל ומים לשונאים כשהם רעבים,
משלי כה21-22: "אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם, וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם; כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ, וה' יְשַׁלֶּם לָךְ
" (פירוט).
3. ובתלמוד נאמר, שכאשר צרים על עיר, מותר לצור עליה רק משלושה כיוונים, ולהשאיר את הכיוון הרביעי פתוח; זאת, כדי שהנצורים יוכלו לברוח ולהציל את חייהם.
מכל זה אפשר אולי להסיק, שגם כאשר אנחנו צרים על רצועת עזה, אין להרעיב ולהצמיא את התושבים, אלא לספק להם מזון ומים. יש למנוע רק הכנסה של דלק, חשמל וציוד נוסף שעשוי לשמש למלחמה; אבל לא למנוע מזון ומים.