קוד: זכור נשים וטף בתנ"ך
סוג: פרטים1
מאת: אראל
אל:
דברים כ13: "
וּנְתָנָהּ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ, וְהִכִּיתָ אֶת כָּל
זְכוּרָהּ לְפִי חָרֶב
"
- אם תילחם בעיר בהתאם למצוות האמורות בפסוקים הקודמים,
ה' ייתן בידך את העיר ותכבוש אותה; ואז עליך להרוג
בחרב את כל זכורה (הגברים בגיל מלחמה).
יש כאן הבטחה לניצחון: "
אם עשית את כל האמור בענין, סוף שה' א-להיך נותנה בידך
"
(
ספרי) . מה זה בדיוק "כל האמור בעניין" - מה בדיוק צריך לעשות כדי לנצח?
א. בתחילת הפרשה כתוב שיש לקרוא לשלום,
דברים כ10: "
כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ - וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ
לְשָׁלוֹם
" (
פירוט). חובה לתת הזדמנות לשלום לפני שיוצאים למלחמה. זה נכון גם מבחינה גשמית - חוסך מוות והרס; וגם מבחינה רוחנית - מתאים יותר לכוונת ה' בבריאת העולם.
ב. בהמשך הפרשה כתוב שיש להילחם בעיר שאינה מוכנה להשלים,
דברים כ12: "
וְאִם לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ, וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה - וְצַרְתָּ עָלֶיהָ.
" (
פירוט). אם, למרות כל מאמצינו וקריאותינו, העיר סירבה להשלים איתנו - אסור להשאיר אותה במקומה ולהשלות את עצמנו ש"האויב מורתע", אלא יש להילחם בה ולצור עליה עד רדתה.
לצערי, מדינת ישראל בימינו לא מקיימת אף אחד מהעקרונות האלה: לא קוראת לשלום, וגם לא נלחמת עד הסוף. נתפלל אל ה' שישלח לנו אנשים שינהיגו אותנו לפי התורה.
כדי להבין מה בדיוק צריך לעשות לאחר כיבוש העיר, צריך להבין את המשמעות המדוייקת של המילה "
זכור
". בהמשך הפרשה נאמר שלא צריך להכות את הנשים והטף,
דברים כ14: "
רַק הַנָּשִׁים
וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר כָּל שְׁלָלָהּ תָּבֹז לָךְ
", ומכאן אפשר להסיק ש"
זכור
" כולל את מי שאינו אישה ואינו טף.
אבל מה משמעות המילה "
טף
"? קשה לדעת מה השורש הדקדוקי של המילה כי יש בה רק שתי אותיות. אבל בארמית אומרים "
טפל
" (ראו תרגום אונקלוס), ומכאן אפשר להסיק שהשורש המקורי של המילה היה "טפל" (ובמשך הזמן האות ל' נפלה). מכאן אפשר להסיק שמשמעות המילה "טף" היא "הטפלים, שאינם יכולים להסתדר בעצמם, שצריך לטפל בהם". זה כולל, קודם-כל, את התינוקות - עד גיל 6 בערך. זה כולל, כנראה, גם זקנים שצריך לטפל בהם, ואולי גם חולים ונכים. את כל אלה לא צריך להרוג - הם לא נכללים ב"זכור".
ננסה לבחון את הפירוש שלנו למילה "זכור" ע"פ מקומות אחרים בתורה. המילה "זכור" מופיעה בתורה עוד פעמיים, במצוות העליה לרגל,
שמות כג17: "
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה'
". לפי התורה שבעל-פה
(רמב"ם, הלכות חגיגה פ"ב ה"א) : "
נשים ועבדים פטורין מן הראיה; וכל האנשים חייבים בראיה - חוץ מחירש ואילם ושוטה וקטן וסומה וחיגר וטמא וערל, וכן הזקן והחולה והרך והענוג מאוד שאינן יכולין לעלות על רגליהן. כל אלו האחד עשר פטורין; ושאר כל האנשים חייבין בראייה
". כל מי שנכלל ב"טף" לפי פירושנו (קטנים, זקנים, חולים ובעלי-מום מסויימים) אכן פטור מהראיה כי הוא לא נכלל במושג "זכור". מלבדם יש עוד פטורים, מסיבות אחרות (למשל הטמא פטור כי הוא לא יכול להיכנס למקדש ולהיראות שם לפני ה').
לסיכום, כשכובשים עיר שסירבה להשלים איתנו, יש להרוג בה את כל הגברים המסוגלים להילחם - כל אלה הפועלים באופן עצמאי ולא צריכים שיטפלו בהם.
נועם סטאריק[נכתב ב: 20:47:05 01.09.2004] (0)
אלכס[נכתב ב: 23:29:02 02.09.2004] (0)