שבט = מטה, מקל שמכים בו או משפחה גדולה

קוד: שבט= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

השורש שבט משמש, בלשון המקרא, בכמה משמעויות:

1. השם שֵבֶט, שהוא משפחה גדולה, במיוחד אחת מ-12 המשפחות הגדולות המרכיבות את עם ישראל:

• בראשית מט28: "כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם"

2. השם שֵבֶט, מקל חזק וקשה שיכול גם להרוג:

• שמואל ב יח14: "וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם..."

3. שְבָט, שהוא שמו של החודש האחד-עשר כשסופרים מניסן:

• זכריה א7: "בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ שְׁבָט בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר ה' אֶל זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן עִדּוֹא הַנָּבִיא לֵאמֹר"

שמו של חודש שְבָט הוא פרסי, והוא נזכר רק בספרים מימי בית שני; אבל המילה שֵבֶט היא עברית.

ניתן להוכיח שיש קשר בין שתי המשמעויות של שֵבֶט, שכן גם למילה הנרדפת מַטֶּה ישנן שתי משמעויות אלו:

• משמעות 1 - משפחה גדולה, יהושע יג29: "וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה וַיְהִי לַחֲצִי מַטֵּה בְנֵי מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחוֹתָם", במדבר לו3: "וְהָיוּ לְאֶחָד מִבְּנֵי שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְנָשִׁים וְנִגְרְעָה נַחֲלָתָן מִנַּחֲלַת אֲבֹתֵינוּ וְנוֹסַף עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם וּמִגֹּרַל נַחֲלָתֵנוּ יִגָּרֵעַ"
• משמעות 2 - מקל קשה, ישעיהו ט3: "כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹ שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בּוֹ הַחִתֹּתָ כְּיוֹם מִדְיָן", ישעיהו י5: "הוֹי אַשּׁוּר שֵׁבֶט אַפִּי וּמַטֶּה הוּא בְיָדָם זַעְמִי... היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שֵׁבֶט ואת מרימיו כהרים מטה לא עץ... לכן כה אמר אדני ה' צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאַשּׁוּר בשֵׁבֶט יככה וּמַטֶּהו ישא עליך בדרך מצרים", ישעיהו יד5: "שָׁבַר ה' מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט מֹשְׁלִים", ישעיהו כח27: "כִּי לֹא בֶחָרוּץ יוּדַשׁ קֶצַח וְאוֹפַן עֲגָלָה עַל כַּמֹּן יוּסָּב; כִּי בַמַּטֶּה יֵחָבֶט קֶצַח וְכַמֹּן בַּשָּׁבֶט".

משמעות מעשית

שתי המשמעויות של המילה שֵבֶט מלמדות על שני תפקידים מנוגדים של המנהיג (גליה, שיעור לחודש שְׁבָט ה'תשע"ג):

• שבטיות - היכולת לגבש צוות, לאחד ביניהם ולהפעיל אותם באופן נעים והרמוני;
• שבט =מקל - היכולת להרתיע ולהפעיל סמכות בהתאם לצורך.

שימוש מאוזן בשתי התכונות הללו חיוני לצורך איזון במאבקי כוחות בקבוצה.

התפתחות לשונית

נראה שהמשמעות המקורית של שבט היא משמעות 2 - מקל חזק וקשה. השבט שימש גם כדי להכות ולייסר אנשים, על-מנת לאכוף משמעת:

• שמות כא20: "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אֹו אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדוֹ - נָקֹם יִנָּקֵם" (פירוט)
• ישעיהו יד29: "אַל תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ, כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף"
• מיכה ד14: "עַתָּה תִּתְגֹּדְדִי בַת גְּדוּד מָצוֹר שָׂם עָלֵינוּ, בַּשֵּׁבֶט יַכּוּ עַל הַלְּחִי אֵת שֹׁפֵט יִשְׂרָאֵל"
• משלי י13: "בְּשִׂפְתֵי נָבוֹן תִּמָּצֵא חָכְמָה, וְשֵׁבֶט לְגֵו חֲסַר לֵב" - אדם חסר-לב אינו יכול לשכנע בחכמה ובתבונה, ולכן נאלץ להשתמש במקל (פירוט).
• משלי כג13: "אַל תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר, כִּי תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט לֹא יָמוּת. אתה בַשֵּׁבֶט תַכֶּנּוּ, ונפשו משאול תציל".

גם לרועי בקר וצאן היה שבט, שבו היו מכים את הבהמות כדי לכוון אותן למקום הנכון:

• מיכה ז14: "רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ צֹאן נַחֲלָתֶךָ, שֹׁכְנִי לְבָדָד יַעַר בְּתוֹךְ כַּרְמֶל יִרְעוּ בָשָׁן וְגִלְעָד כִּימֵי עוֹלָם"
• ויקרא כז32: "וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן, כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לה'"

מכאן בא הביטוי תומך שבט, המציין את הרועה, ראש המשפחה או מנהיג העם, הרשאי להשתמש במקל כדי לאכוף את סמכותו:

• עמוס א5: "וְשָׁבַרְתִּי בְּרִיחַ דַּמֶּשֶׂק וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מִבִּקְעַת אָוֶן וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מִבֵּית עֶדֶן, וְגָלוּ עַם אֲרָם קִירָה אָמַר ה'"
• עמוס א8: "וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מֵאַשְׁדּוֹד וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מֵאַשְׁקְלוֹן וַהֲשִׁיבוֹתִי יָדִי עַל עֶקְרוֹן וְאָבְדוּ שְׁאֵרִית פְּלִשְׁתִּים אָמַר אֲדֹנָי ה'"

גם המילה שבט מציינת לפעמים את המנהיג תומך השבט, האוחז במקל:

• בראשית מט10: "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה [כתיב] וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים"
• במדבר כד17: "אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב; דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת"
• שמואל ב ז7: "בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת אַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר לָמָּה לֹא בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים"; ובפסוק המקביל ב דברי הימים א יז6: "בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל יִשְׂרָאֵל הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת אַחַד שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת עַמִּי לֵאמֹר לָמָּה לֹא בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים" - מכאן שבט = שופט.
  

ולפעמים המילה שבט משמשת במשמעות מופשטת ומציינת את הסמכות השלטונית עצמה:

• זכריה י11: "וְעָבַר בַּיָּם צָרָה וְהִכָּה בַיָּם גַּלִּים וְהֹבִישׁוּ כֹּל מְצוּלוֹת יְאֹר, וְהוּרַד גְּאוֹן אַשּׁוּר וְשֵׁבֶט מִצְרַיִם יָסוּר"
• משלי כב8: "זוֹרֵעַ עַוְלָה יקצוראָוֶן, וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶה" - הרשע צריך לאבד את זכותו לשלוט באחרים (פירוט).
• ישעיהו יא4: "וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אֶרֶץ, וְהִכָּה אָרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע" - המשיח לא יכה במקל פיסי אלא ב"מקל" שנמצא בפיו, כלומר בדברי תוכחה נוקבים וסמכותיים.
• תהלים קכה3: "כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים, לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם" - אסור לתת לרשעים לשלוט בצדיקים.
  
• משלי יג24: "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ, וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר" - מי שאינו משתמש בסמכות הורית ואינו מציב גבולות לילדיו, כאילו שונא אותם (פירוט).
• משלי כב15: "אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב נָעַר, שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ" - מסגרת חינוכית סמכותית עשויה להרחיק מנער את איוולתו (פירוט).
• משלי כו3: "שׁוֹט לַסּוּס, מֶתֶג לַחֲמוֹר, וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים" - כדי לחנך כסילים יש לדבר בסמכותיות (פירוט).
• משלי כט15: "שֵׁבֶט וְתוֹכַחַת יִתֵּן חָכְמָה, וְנַעַר מְשֻׁלָּח מֵבִישׁ אִמּוֹ" - סמכות וביקורת נותנות לנער חכמה, ונער משוחרר ללא סמכות יגרום בושה לאמו.

ומכאן הגיעה המילה שבט לציין גם את המשפחה הגדולה, המלוכדת בכוח סמכותו של המנהיג תומך השבט.