1 וידבר יהוה אל-משה לאמר. 2 אמר אל-אלעזר בן-אהרן הכהן וירם את-המחתת מבין השרפה ואת-האש זרה-הלאה כי קדשו. 3 את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי-הקריבם לפני-יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל. 4 ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח. 5 זכרון לבני ישראל למען אשר לא-יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא-יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד-משה לו.
6 וילנו כל-עדת בני-ישראל ממחרת על-משה ועל-אהרן לאמר אתם המתם את-עם יהוה. 7 ויהי בהקהל העדה על-משה ועל-אהרן ויפנו אל-אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה. 8 ויבא משה ואהרן אל-פני אהל מועד.
9 וידבר יהוה אל-משה לאמר. 10 הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על-פניהם. 11 ויאמר משה אל-אהרן קח את-המחתה ותן-עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל-העדה וכפר עליהם כי-יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף. 12 ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל-תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את-הקטרת ויכפר על-העם. 13 ויעמד בין-המתים ובין החיים ותעצר המגפה. 14 ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על-דבר-קרח. 15 וישב אהרן אל-משה אל-פתח אהל מועד והמגפה נעצרה.
16 וידבר יהוה אל-משה לאמר. 17 דבר אל-בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל-נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את-שמו תכתב על-מטהו. 18 ואת שם אהרן תכתב על-מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם. 19 והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה. 20 והיה האיש אשר אבחר-בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את-תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם. 21 וידבר משה אל-בני ישראל ויתנו אליו כל-נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם. 22 וינח משה את-המטת לפני יהוה באהל העדת. 23 ויהי ממחרת ויבא משה אל-אהל העדות והנה פרח מטה-אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים. 24 ויצא משה את-כל-המטת מלפני יהוה אל-כל-בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו.
25 ויאמר יהוה אל-משה השב את-מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני-מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו. 26 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה.
27 ויאמרו בני ישראל אל-משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו. 28 כל הקרב הקרב אל-משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע.