שקד = פעל ביסודיות ובזריזות

קוד: שקד= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

השורש שקד מציין פעולה שמייחסים לה חשיבות רבה, ולכן משתדלים לבצע אותה במהירות ביסודיות ובהתמדה:

• ירמיהו ה6: "עַל כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר, זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם, נָמֵר שֹׁקֵד עַל עָרֵיהֶם, כָּל הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף; כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם, עָצְמוּ משבותיהם[מְשׁוּבוֹתֵיהֶם]" - נמרים מסתובבים תמיד בעריהם ומשתדלים לטרוף אותם.
• ירמיהו לא27: "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וְלַהֲרֹס וּלְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ, כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ נְאֻם ה'": כמו שהשתדלתי להרוס אותם כשחטאו, והבאתי עליהם את החורבן ביסודיות ובמהירות, כך - באותה מידה של יסודיות ומהירות - אשתדל לבנות אותם כשיחזרו בתשובה בארץ ישראל; ומצד שני, אלה שברחו למצרים בניגוד לרצון ה', ירמיהו מד27: "הִנְנִי שֹׁקֵד עֲלֵיהֶם לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה, וְתַמּוּ כָל אִישׁ יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֶרֶב וּבָרָעָב עַד כְּלוֹתָם".
• דניאל ט14: "וַיִּשְׁקֹד ה' עַל הָרָעָה וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ, כִּי צַדִּיק ה' אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקֹלוֹ" - ה' השתדל והביא עלינו חורבן יסודי; וחז"ל פירשו שה' מיהר להביא את החורבן שנתיים לפני הזמן שנקבע מראש, דווקא כדי שהחורבן לא יהיה כל כך יסודי (ראו בבלי סנהדרין לח.).
• ישעיהו כט20: "כִּי אָפֵס עָרִיץ, וְכָלָה לֵץ, וְנִכְרְתוּ כָּל שֹׁקְדֵי אָוֶן" - כל האנשים המשתדלים לעשות רע ייכרתו.
• עזרא ח29: "שִׁקְדוּ וְשִׁמְרוּ, עַד תִּשְׁקְלוּ לִפְנֵי שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְשָׂרֵי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָם הַלִּשְׁכוֹת בֵּית ה'" - קיבלתם כלי קודש חשובים - השתדלו לשמור עליהם ביסודיות ובהתמדה.
  
• תהלים קב8: "שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג" - מיהרתי לברוח מאויביי (מצודות), אך השתדלתי מאד להישאר בתחומי העיר (מלבי"ם).
• תהלים קכז1: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה: אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בּוֹנָיו בּוֹ, אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר" - אם ה' לא רוצה לשמור על העיר, כל השתדלותם והתמדתם של השומרים תהיה לשווא.
• משלי ח34: "אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי, לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם, לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי" - אשרי אדם שמשתדל להתמיד ולבוא כל יום ללמוד חכמה, ומגיע במהירות מוקדם בבוקר (פירוט).
• איכה א14: "נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ, יִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל צַוָּארִי הִכְשִׁיל כֹּחִי, נְתָנַנִי אֲדֹנָי בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם" - בפסוק זה האות ש שמאלית (יש לקרוא "נִסְקַד"), אך עדיין אפשר לפרש באותה משמעות - הפשעים שלי היו יסודיים ועמוקים ולכן עול האשמה היה כבד במיוחד.

שקד הוא גם עץ פרי, המייחס חשיבות רבה ל"תפקידו" ולכן ממהר לפרוח לפני כל האילנות. השקד נזכר בכמה סיפורים:

• בראשית מג11: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ: קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים"
• במדבר יז23: "וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת, וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים" - השקד מסמל, כנראה, את ההשקעה וההתמדה הרבה הנדרשת מבני לוי בתפקידם כמשרתי המקדש.
  
• שמות כה33-34: "שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח, וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח, כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה. וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ", וכן שמות לז19-20

הקשר בין הפועל שָקַד לבין העץ שָקֵד נזכר בדברי ה' לירמיהו:

• ירמיהו א11: "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה. ויאמר ה' אֵלַי היטבת לראות כי שָׁקֵד אֲנִי על דְבַרי לעשתו" - כמו עץ השקד, המשתדל וממהר לפרוח, כי אני אשתדל ואמהר לקיים את דבריי.