קוד: ביאור:משלי ח34 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
משלי ח34: "
אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי, לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם, לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי
"
המפתח להצלחה בלימוד הוא ההתמדה. כך אומרת החכמה:
לשקוד = להשתדל, לעשות דבר-מה ביסודיות ובזריזות; לשקוד על דלתותיי יום יום = להשתדל מאד לבוא בזריזות, בכל יום ויום, אל דלת בית המדרש; לשמור מזוזות פתחיי = גם אם הדלתות עדיין סגורות, לשבת ליד המזוזות ולחכות, כמו שומר, עד שיפתחו אותן.
לא תמיד הלימודים מעניינים, לא תמיד יש כוח ללמוד, לא תמיד יש חשק לקום בבוקר ולבוא אל בית המדרש; אבל מי שיתמיד ויבוא יום יום , בשעה הקבועה, אל הלימוד הקבוע - יזכה בסופו של דבר למצוא חיים:
משלי ח35: "
כִּי מֹצְאִי [מָצָא]י חַיִּים, וַיָּפֶק רָצוֹן מה'
".
עקביות - זו מילת המפתח! אם נתבונן על הדורות הקודמים, ואפילו דור אחד קודם, נראה שהאנשים היו עקביים, מתחילים משהו וגומרים אותו, הולכים יום יום לאותה עבודה בלי לקטר, להתלונן, להתעצל, להשתחרר, להיעדר, וכו'... היום לא כולם הולכים לעבוד... אבל גם אלה שהולכים, הרבה מהם עוברים מעבודה לעבודה, היום הוא במפעל זה ולמחר הוא עבר לעסק ההוא... אין עקביות. ולכן יש הרבה מקרים של גירושין בדור שלנו, כי קשה לאדם להגיע יום יום לאותו בית, עם אותה אישה... סוד ההצלחה בחיים היא העקביות!... הדגש כאן הוא על המילים יום יום ! אם אתה רוצה ללמוד תורה ולהפיק מזה תועלת, אתה צריך ללמוד יום יום. השינוי לא קורה בפעם אחת. תתמיד, ואז תראה איך הדברים משתנים..." (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י"א אלול ה'תשס"ט) .
פסוקים רבים בתורה מזכירים את חשיבות הקביעות וההתמדה, ובפרט בעבודת ה', למשל:
וְאָמַרְתָּ לָהֶם: זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לה': כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד"
יש מחז"ל שטענו, שההתמדה היא העיקרון החשוב ביותר בתורה: "
בן זומא אומר: מצינו פסוק כולל והוא
שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד , בן ננס
אומר: מצאנו פסוק כולל יותר והוא
ואהבת לרעך כמוך , שמעון בן פזי אומר:
מצאנו פסוק כולל יותר והוא
את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין
הערביים ! עמד ר' פלוני על רגליו ואמר ה
לכה כבן פזי, דכתיב:
ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו
"
(מתוך
הקדמת עין יעקב) . ראו
שניים ליום עולה תמיד.
לפי חז"ל, ההתמדה היא הדדית - כשאדם מתמיד בעבודת ה', גם ה' מתמיד בהשפעת שפע חומרי על האדם: "
אני נתתי לכם את התורה, שתהיו עוסקים בה
יום יום ... חייכם שאשביע אתכם לחם מן השמים יום ביומו, שנאמר
ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו ... ולא עוד, אלא שאני מברך אתכם יום יום, שנאמר
ברוך ה' יום יום יעמס לנו
"
(
שמות רבה כה ט) .
חכמים אחרים למדו מפסוק זה, שחשוב להגיע לבית הכנסת מוקדם, כאשר הדלתות עדיין סגורות: "
אמר רבי יהושע בן לוי לבניה: קדימו וחשיכו ועיילו לבי כנישתא, כי היכי דתורכו חיי
"
(ראו
בבלי ברכות ח א) .
מהמילים
דלתותיי למדו חז"ל, שהכניסה לבית הכנסת או לבית המדרש צריכה להיות דרך שתי דלתות: "
אם הלכת להתפלל בתוך בית הכנסת, אל תעמוד על הפתח החיצון להתפלל שם, אלא הוי מתכוין להכנס דלת לפנים מדלת; 'לשקוד על דלתי' אין כתיב, אלא
עַל דַּלְתֹתַי , ב' דלתות. ולמה כן? שהקב"ה מונה פסיעתך ונותן לך שכר
"
(
דברים רבה ז ב, וראו גם
בבלי ברכות ח א,
ערוך השולחן צ כד) . כך האדם עובר מעולם החול לעולם הקודש בהדרגה, לאחר תהליך של הכנה נפשית, מעין אולם הכניסה שבמקדש:
וְהָאוּלָם עַל פְּנֵי הֵיכַל הַבָּיִת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ עַל פְּנֵי רֹחַב הַבַּיִת עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ עַל פְּנֵי הַבָּיִת"