קוד: ביאור:במדבר יז6 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן לֵאמֹר 'אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה'!'".
התלונה שלהם מתייחסת לאירוע שקרה בסוף
היום השני (במדבר טז35): "וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה', וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאֵתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת
". אבל אם האש יצאה מאת ה', מדוע בני ישראל האשימו את משה ואת אהרן?!
1. הם לא האמינו שהאש יצאה מאת ה', אלא חשבו שמשה ואהרן עשו איזה תכסיס שגרם לנשיאים להישרף, למשל שמו 'אבק שריפה' במחתות שלהם: "מה ראיה היתה זאת ששבט לוי הוא הנבחר, ונבחר אהרן לכהן גדול? וייתכן שבתפילתכם או בחכמה שידעתם שרפתם המקריבים!
" (אבן עזרא).
2. הם האמינו שהאש יצאה מאת ה', כמו האש ששרפה את נדב ואביהוא (ויקרא י1-2): "וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת, ויקריבו לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה', וַתֹּאכַל אוֹתָם, וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'
". נדב ואביהוא הקטירו קטורת בלי ציווי מפורש מה' ונשרפו; גם ה-250 הקטירו קטורת בלי ציווי מפורש מה': ה' ציווה שיהיה אדם
אחד שמקטיר קטורת בבוקר (שמות ל7): "וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה
", ומשה ואהרן ציוו
שכולם יקטירו קטורת, וכך יהיה אפשר לראות מיהו האיש שה' בחר להקטיר את הקטורת. המבחן אכן פעל, אך בני ישראל טענו שהיה עליהם לבחור מבחן אחר, שאין בו סכנת חיים: "כי יאשימו אותם על שנתנו העצה הזאת להקטיר קטורת זרה לפני ה' מדעתם
שהמקריבים אותם נשרפים, כי ה' לא אמר למשה להקריב הקטורת הזאת, והוא לא
אמר לישראל בשם ה' לעשות כן, אם-כן מעצמם נתנו העצה הזאת אשר מתו בה העם,
והיו יכולין לתת אות ומופת אחר, במטה או בזולתו
" (רמב"ן), "שאמרתם להם שינסו בקטורת, שאין ראוי שיקטירנה אלא המקריב עולת התמיד; והיה לכם לנסות בזבחים הראויים לכהנים רבים יחד
" (ספורנו), או שסכנת החיים שבו היא פחותה: "תרעומת העדה היתה על מה שעשה משה המבחן של הקטורת בכולן יחד, שהיה לו לעשות המבחן בקורח לבד, וכשהיה ה' עושה בו המשפט, לא היו ניגשים המאתים וחמשים נשיאי עדה, ולא היו מתים
" (אור החיים). לפי פירוש זה, בני ישראל הסכימו שהנשיאים טעו, אבל חשבו שהעונש שקיבלו הנשיאים היה מוגזם - היה צריך להתחשב במעמד
שלהם כ"עם ה'
" ולא לסכן את חייהם.
(ע"פ עומר לב מחיפה)ראו:
המגפה והקטורת שעצרה אותה.