קוד: ביאור:דברים לג5 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
לפני ברכתו של משה לשבטי ישראל, נאמר (דברים לג5): "ויהי בישורון מלך, בהתאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל
". מי היה מלך בישורון?
הרמב"ן, בפירושו לפסוק זה , מביא שתי אפשרויות: "
ה', הנזכר [ בפסוק 2 ], שהיה למלך על ישראל בהיותם ישרים ונאספו כל ראשי העם וכל שבטי ישראל יחד... ורמזו כי הם וראשיהם קבלו מלכות שמים מפי הגבורה וראו שהוא מלך ישראל וגואלו, והתורה קבלו מפי משה שקבלו עליהם ועל זרעם להאמין בו ולעשות כל אשר יצוה מטעם המלך... וזה הפירוש ברור ונכון בכתוב הזה, על דרך שהזכירו בגמרא במסכת ראש השנה... וכן שנינו בספרי (ברכה שמו)... ובמדרש רבה... וגם זה על הדרך שפירשתי. ידרשו, שהיה מלך עליהם מפני שנתאספו ויחדו כולם קבלו מלכותו עליהם, וכן יהיה מורשה לקהלת יעקב, והמלך הוא הקב"ה...
משה, אומרים משה מלך, שנאמר ויהי בישורון מלך בהתאסף וגו'. ואם-כן אמר הכתוב, תורה צוה לנו משה להיותה מורשה לקהלת יעקב, והוא היה מלך עלינו ועל כל שבטינו יחד וראוי לנו לעשות דבריו ומצותיו כי מלך גדול וחכם היה עלינו, יספר הכתוב גם בכבוד השליח שהיה גדול וראוי להאמין בו.
והנכון והאמת מה שפירשנו. "
לפי שני הפירושים, הפסוק "ויהי בישורון מלך..." הוא ציטוט מדברי בני-ישראל, שמתחיל בפסוק הקודם (לג4): "תורה ציוה לנו משה, מורשה קהילת יעקב. ויהי בישורון מלך, בהתאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל
". לפי פירוש 1, בני-ישראל מודים שהם קיבלו את התורה ממשה, ואת מלכות שמיים מפי ה'; לפי פירוש 2, בני-ישראל מודים שהם קיבלו את התורה ממשה, ומשה הוא המלך שלהם.
הבעיה בזה היא, שהסגנון של שני הפסוקים אינו תואם:
תורה ציוה לנו משה" - אנו בני ישראל;
ויהי בישורון מלך".
לכן נראה לי, שפסוק לג5 הוא לא דברי העם אלא דברי המשורר, וכאן יש שתי אפשרויות:
ואולי שני הפירושים נכונים, ויש כאן עוד דוגמה לאהבה בין ה' לבין משה .